"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יחד בטנק: למצוא פתרון לשירות נשים
נשים דתיות מתגייסות בשיעורים הולכים וגדלים, גם לחיל שממנו בוקעים קולות כאבם וחששותיהם של חיילים דתיים המבקשים לשרת בהתאם לאמונתם
חיילות בשריון | צילום: אורן כהן

יחד בטנק: למצוא פתרון לשירות נשים

נשים דתיות מתגייסות בשיעורים הולכים וגדלים, גם לחיל שממנו בוקעים קולות כאבם וחששותיהם של חיילים דתיים המבקשים לשרת בהתאם לאמונתם

יפעת סלע
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הרוחות סוערות בימים האחרוניםסביב סוגיית שילוב נשים בחיל השריון, וכדרכן של סוגיות מורכבות שעולות לכותרות - גם הפעם נדמה שהדיון מתנהל בין שתי עמדות קצה שמתקשות לשמוע זו את זו.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס%3A "הממשלה עושה כל דבר בשביל להגדיל את גיוס החרדים - והמתנגדים לחוק תוקעים את זה" %2F%2F השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מצד אחד, נמצאים אלו הרואים בכל הסתייגות משירות משותף ניסיון להדיר נשים, ומהצד השני עומדים אלו הטוענים כי שילובן של נשים במערך הלוחם הוא סוג של איום על ערכיהם ועל אורחות חייהם.

אלא שהמציאות מורכבת יותר.

כמי שהובילה במשך שנים רבות את קידום גיוסן של נשים דתיות לצה"ל, אני מכירה היטב את שני צדדיה של המשוואה. אני מכירה את המחירים שעלולים להתגלות מאי־שילובן של נשים במוקדי ההשפעה ובתפקידי משמעות - בצבא ובכלל - ומודאגת מהמחירים הללו. אך אני מכירה גם את המורכבויות, את הלבטים ואת האתגרים הנוצרים במרחבים מסוימים של שירות משותף.

הניסיון המצטבר מלמד שאין כאן מאבק בין טוב לרע, אלא מפגש בין ערכים חשובים שכל אחד מהם ראוי לבוא בחשבון ולקבל התייחסות.

למדינת ישראל אין הפריבילגיה לוותר על ה"ביחד", אך הביחד אינו מחייב אחידות. לעיתים הוא מחייב גם "לחוד" - התאמות, הקשבה ופתרונות המאפשרים לכל חלקי החברה להמשיך לשרת, לתרום ולהרגיש שייכים

דווקא משום כך, במקום לנתב את האירוע הנוכחי לעוד קרב גלדיאטורים שמשסע ומרחיק בין ציבורים, ראוי להפוך אותו להזדמנות לדיון ולקשב ציבורי בעניין חשוב מאין כמותו.

בשנים האחרונות נשים מתגייסות יותר ויותר לתפקידי לוחמה ומגיעות להישגים משמעותיים - הן משרתות במגוון רחב של תפקידים, מפקדות, מובילות ותורמות לביטחון המדינה באופן שלא היה אפשר לדמיין לפני דור.

גם הציבור הדתי־לאומי שותף מרכזי למהפכה הזו. נשים דתיות בוחרות בעשורים האחרונים להתגייס בשיעורים הולכים וגדלים מתוך תחושת שליחות, אף שאינן מחויבות לכך בחוק.

במקביל, אנו פועלים לשילובן בכלל מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית.

אך לצד ההישגים, יש גם שאלות שעדיין דורשות מענה. היכן נדרש תיקון? אילו מודלים עובדים היטב? היכן יש צורך ברגישות גדולה יותר? וכיצד מאפשרים מגוון רחב של זהויות ועמדות בתוך צבא אחד?

בדיון שהתקיים השבוע בכנסת, שרטט הרב תמיר גרנות את הגבולות הראויים של הדיון הזה: אין ואסור שידובר במאבק נגד שירות נשים בצה"ל, ויש לכבד את רצונן של נשים לתרום ולשרת שירות משמעותי. מנגד, יש להקשיב לכאבם ולחששותיהם של חיילים דתיים המבקשים לשרת בהתאם לאמונתם.

הרב גרנות קרא להקשבה הדדית ולחיפוש פתרונות שישמרו על הברית המשותפת שבתוכה משרתים יחד דתיים וחילונים, נשים וגברים.

אנו נמצאים בימי חודש תמוז - ימים של חום גדול. לא רק מזג האוויר מתחמם בתקופה הזו; גם ההיסטוריה היהודית זוכרת מחלוקות שהפכו ללהט של פילוג ושנאת חינם.

גיוס חרדים, צילום: דובר צה"ל

דווקא בעת הזו מוטלת עלינו האחריות לנהל מחלוקות אחרת.

למדינת ישראל אין הפריבילגיה לוותר על ה"ביחד", אך הביחד אינו מחייב אחידות. לעיתים הוא מחייב גם "לחוד" - התאמות, הקשבה ופתרונות המאפשרים לכל חלקי החברה להמשיך לשרת, לתרום ולהרגיש שייכים.

הגיעה העת להקים שולחן אחד. סביבו יישבו נשים וגברים, אנשי צבא, רבנים, מפקדות, אנשי חינוך ונציגי ציבור.

לא כדי לנצח על חשבון עמדת האחר, אלא כדי לפצח יחד סוגיה מורכבת ולנסח פתרונות שמקדמים את האינטרס הציבורי הרחב והממלכתי.

כי בסופו של דבר, השאלה איננה רק כיצד ייראה השירות בצה"ל. השאלה היא כיצד נמשיך לחיות כאן יחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יפעת סלע

יפעת סלע היא יו"ר תנועת אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית

Load more...