ההדלפות הראשוניות של טיוטת הסכם עם איראן החרידו אותי, וגרמו לי להרהר בהסכם מינכן 1938, שהיה לכאורה הסכם שלום, אך למעשה שימש הסכם כניעה של המערב לגרמניה הנאצית. במקום לבלום את הנאצים, ראש הממשלה הבריטי צ'מברלין נתן להיטלר רישיון להמשיך את ההתפשטות הנאצית תמורת שלום מדומה.
רק אדם אחד עמד מול הכניעה: ווינסטון צ'רצ'יל. יעברו עוד שנה וחצי, ופלישה לפולין, לנורבגיה ולדנמרק, עד שהוא ייבחר לראש ממשלת אחדות בריטית ויציל את העולם בדקה התשעים.
ושוב המערב רוצה שלום בכל מחיר, עד שהוא מוכן לעשות ויתורים מפליגים לצורר חדש, לתת למדינה מסוכנת רישיון להתרחב ולדרוס את שכנותיה. שוב המערב נכנע למדינה שלא מנסה להסתיר את השקפת עולמה הקיצונית.
דווקא אחרי שהמנהיג האמיץ של העולם החופשי, הנשיא דונלד טראמפ, פתח במערכה שנייה נגד מדינת האייתוללות המתגרענת, ופיקד על ההפצצה הגדולה בהיסטוריה של כוחות אדירים מצבאות ישראל וארה"ב - ציפינו ששליחיו יסיימו את הכנעת המשטר על שולחן הדיונים. אך נראה שארה"ב נכנעת במשא ומתן.
בתיווך מדינות מקורבות למשטר האייתוללות, כמו פקיסטן וקטאר, נראה שהאיראנים יוצאים מנצחים מהמערכה - התהליך הגרעיני יימשך, ואיראן תקבל מיליארדים רבים עוד יותר ממה שנתן ברק אובמה. ארה"ב תישאר עם מה שהיה לה כבר לפני הקרבות: פתיחת מצר הורמוז וירידת מחירי הדלק.
המנצחת של ההסכם
כשטיוטת ההסכם פורסמה, מדינות האזור מיהרו להבין את משמעותו והחלו להתקרב למנצחת - איראן. קטאר ומדינות נפט אחרות כבר החלו להתרחק מישראל, ולחזור לחיקו של משטר שכבר הוכיח שאינו חושש לירות טילים על בירותיהן. מהלך כזה יוכיח שאיראן יכולה לעמוד מול ארה"ב ואף לקבל מיליארדים שיצילו את כלכלתה, ולחמש עוד יותר את צבאה כך שימשיך להטיל אימה על האזור כולו.
בזמן כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם ייחתם הסכם או לא. מה שברור הוא שהנשיא טראמפ בחן את ההסכם שהביאו המתווכים, והבין שמדובר בהסכם מינכן 2. אם טראמפ יצליח להוסיף את הוצאת הגרעין, כפי שהוא מצהיר, זה יהיה מעשה בכיוון צ'רצ'יליאני, גם אם לא ניצחון של ממש.
נדמה לי שאזרחי ישראל מאוחדים בחרדה מההסכם, ובתקווה שהנשיא האהוד ביותר אי־פעם כאן יפעל לפי מורשתו ויצליח לבלום את הסכנה האיראנית, שעליה התריע באומץ מעל כל במה.
כולנו מכירים ומבינים את האילוצים של הנשיא טראמפ, אבל האינטרס הקיומי שלנו מחייב אותנו להתמודד - בעצמנו או יחד עם ארה"ב - מול האיום של איראן, חיזבאללה וחמאס.
האינטרס הישראלי מחייב פגיעה בפרוקסיז של איראן בכל מקום, ואת עצירת הגרעין האיראני. גם לפני בחירות. בנושא הזה אין ואסור שיהיו שיקול פוליטי, ויכוח פוליטי, אינטרס פוליטי או מגבלה פוליטית. זה האינטרס הקיומי שלנו, של ילדינו ושל נכדינו. בהסכם שנמצא על הפרק, המנהיגות העולמית תבחר מחדש: עולם בשליטה נאצית, כן או לא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו