כבר כמה שנים שהמתח בין מערך הייעוץ המשפטי לבין הממשלה הולך וגואה, ונראה שבשם המאבק הפוליטי הייעוץ המשפטי הסיר את הכפפות, וכבר לא טורח לשמור אפילו על מראית עין של מקצועיות וענייניות. הדוגמאות הבולטות ביותר הן אלה הקשורות למינויים של הממשלה, שנתקלים שוב ושוב בהתנגדות של הייעוץ המשפטי, ואף בסירוב חוזר לייצג את הממשלה בהליכים המתנהלים בעניינם.
כך, למשל, בעניין מינויי בכירים לגופים ביטחוניים, כגון האלופים רומן גופמן ודוד זיני, הנמצאים בליבת סמכותה של הממשלה. גם במקרים שבהם אין שום בעיה להגן על המינויים (שלא לומר לברך עליהם), הייעוץ המשפטי מסרב לייצג את הממשלה, ובכך מדגים חריגה ברורה מסמכויותיו, מתפקידו ומייעודו של הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן ממה שהיה מקובל בעבר על ידי יועצים משפטיים אחרים.
בעיה נוספת היא ייעוץ בררני ולא שוויוני בעמדות המוצגות על ידי הייעוץ המשפטי בממשלות שונות. כאשר בכהונה של ממשלות מסוימות הייעוץ המשפטי פועל בצורה מרוסנת ותומכת ביוזמות הממשלתיות (כפי שלטעמנו ראוי שהייעוץ המשפטי יפעל), ואילו בממשלות אחרות, כבעת האחרונה, הייעוץ המשפטי פועל בצורה לעומתית מתמדת, באופן המנוגד לייעודו ותפקידו.
כך, ניתן לראות במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי), ד"ר גיל לימון, שפורסם ב־30.04.26, בעניין מינויה של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
במכתב נטען שנפלו פגמים משפטיים מהותיים באישור מועמדותם של יו"ר וחברי המועצה, ולכן יש לבטל את החלטות הממשלה בנושא.
אחד הטיעונים היחידים שמוצגים לקביעה הכל כך דרמטית הזו, שחותרת דה־פקטו תחת סמכות הממשלה הקבועה בחוק, הוא חוסר ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית בהרכב המועצה המוצע. זאת, לפי הנטען, משום שההרכב כולל רק חבר אחד ממגזר זה, ונדרש שיהיו לפחות שניים לעמדת הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי לא טורח ולא מרגיש צורך לבסס את הטענה שנדרשים לפחות שניים על בסיס הוראת חיקוק כלשהו.
לא זו אף זו, הגדיל הייעוץ המשפטי לעשות, שכן בממשלה הקודמת אושר הרכב מועצה עם נציג אחד בלבד מהמגזר הערבי (כראוי, שכן אין לייעוץ המשפטי לממשלה סמכות לחייב בחובה שאינה מבוססת בחוק מפורש). כלומר, בעוד שבממשלה הקודמת מועצה עם נציגה אחת מהמגזר הערבי אושרה ללא כל בעיה, בממשלה הנוכחית העניין הפך להיות שיקול מוביל – חסר ביסוס והנמקה – לקביעה שמינויים שכבר אישרה הממשלה צריכים להיות בטלים.
אין זו הפעם הראשונה והיחידה שבה הייעוץ המשפטי מחיל אמות מידה שונות ונפרדות על ממשלות שונות. דבר זה אינו תקין בעליל, והוא חרג זה מכבר מגדר גבולות המשפט אל ליבת העשייה הפוליטית.
על ייעוץ משפטי לממשלה לפעול בכהונה של כל ממשלה באופן מרוסן, התומך בקידום עבודת הממשלה ומדיניותה, כל עוד פעולות הממשלה אינן מנוגדות לחוק החירות.
בשורה התחתונה, הייעוץ המשפטי בשנים האחרונות הפך משחקן מקצועי לשחקן פוליטי. כאשר הייעוץ המשפטי מחיל אמות מידה שונות על ממשלות שונות; כאשר הוא מסרב לייצג את המדינה במינויים באופן עקבי; וכאשר חוות הדעת המשפטיות הופכות להגיגים אישיים נטולי ביסוס והקשר משפטי, מדובר בשימוש לרעה ובחריגה מסמכות.
התנהגות זו פוגעת בעבודת הממשלה ובתפקודה באופן אשר בסופו של דבר פוגע באזרחי מדינת ישראל. אם המשפט משמש ככלי לקידום עמדות אישיות במקום לשמש עוגן של עקביות, האיזונים הדמוקרטיים בישראל נמצאים בסכנה ממשית.
ד"ר אודליה מינס היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ויו"ר פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו