דַּוְוקָא עַכְשָׁיו!

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו! כְּשֶׁהֵן שׁוּב מְהַדְּקוֹת אֶת הַחֲגוֹר

וּמַרְעִימוֹת בְּ”אַחֲרָי!” לְכָל הַחֲטִיבָה. 

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו כְּשֶׁהֵן נוֹסְקוֹת בְּגוֹבַהּ מֵטֵאוֹר

וּמְבַצְּעוֹת עַל טֵהֵרָן גִּיחָה כֹּה מַרְהִיבָה.

עַכְשָׁיו כְּשֶׁיֵּשׁ מוֹרֶשֶׁת קְרָב לַתַצְפִּיתָנִיּוֹת

בִּזְכוּת חַבְרוֹתֵיהֶן הָאַמִּיצוֹת מֵהָעוֹטֵף

וְנַהָגוֹת שֶׁל טַנְק הֵן מְעוּלּוֹת וּרְצוּיוֹת

הַמְּנַוְוטוֹת בְּאוֹמֶץ אֶל מוּל שֶׁטַח הָאוֹיֵיב.

דַּוְוקָא  עַכְשָׁיו! כְּשֶׁהֵן בַּתּוֹתְחָנִים וְקָרָקָל 

חוֹבְלוֹת בְּחֵיל הַיָּם, בְּחִי”ר, חִלּוּץ וְהַצָּלָה

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו כָּל הַקַּמְפֵּיְין נֶגְדָּן כֹּה מְרוּקָּן

חֲסַר מוּסָר וּמְגוּחָךְ, דּוֹחֶה עַד חַלְחָלָה.

כִּי מִתָּמִיד וּמֵעוֹלָם אֲפִילּוּ בַּתָּנָ”ךְ

הֵן הִתְגַּיְּיסוּ לַקְּרָב בְּרֹאשׁ מוּרָם וּבִגְבוּרָה

וְהַשָּׁמַיִם לֹא נָפְלוּ, שׁוּם גֶּבֶר לֹא הוּבַךְ

וְאַף שַׂר לֹא חִינֵּךְ בְּנוֹתָיו לִבְחֹור בְּ”הַצְהָרָה”

יָעֵל וְחַנָּה סֶנֶשׁ וּדְבוֹרָה בָּן מַבִּיטוֹת

וּמַצְדִּיעוֹת לָהֶן בְּהִשְׁתָּאוּת בְּכָל שָׁעָה

וְהֵן שָׁרוֹת לָהֶן שִׁירַת נָשִׁים שֶׁל עֲמִיתוֹת

עַל כָּךְ שֶׁהֵן בִּשְׁלִיחוּתָן מוֹפֵת וְהַשְׁרָאָה.

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו! כְּשֶׁהֵן נוֹתְנוֹת אֶת כָּל הַנְּשָׁמָה

וּמְמַלְּאוֹת שׁוּרוֹת וּמַבְטִיחוֹת אֶת הַנּוֹלָד

כָּל נִמּוּקֵי הַסְּרָק כְּמוֹ נִקְבָּרִים בָּאֲדָמָה

וּמִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ מוּטָב לוֹ שֶׁיִּדּוֹם לָעַד.