"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שילוב ערביי ישראל: צו השעה

יש להבדיל בין הצורך בשילובם בהנהגת המדינה של נציגי יותר מ־20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, לבין הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל

,עודכן
0השמעה
ראשי המפלגות הערביות בהכרזה על איחוד (ארכיון), צילום: מוחמד ח׳לאייליה

התחרות בין ראשי מפלגות האופוזיציות והקואליציה מי יצעק יותר חזק שלא יישב בממשלה עם מפלגות ערביות, הפוכה מהצורך הדחוף של המדינה - שילוב ידיים עם החלק הפרגמטי של נציגי ערביי ישראל.

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה נוטש את האולפן // באדיבות ערוץ 12

אנחנו חיים במזרח התיכון ולא באירופה, גם אם אנחנו משתתפים בתחרות האירוויזיון האירופית. ראשי המדינה, קואליציה ואופוזיציה כאחת, עוטים מסכה כשנדרשת הסתכלות קרה על המציאות אשר תבהיר להם שמה שנכון ברפואה, בסיעוד וברוקחות - תחומים שבהם מתקיים שיתוף חיים מוצלח בין חלקיה השונים של החברה הישראלית - חייב להתקיים גם בשדה הפוליטי.

יש להבדיל בין הצורך בשילובם בהנהגת המדינה של נציגי יותר מ־20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, לבין הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. בעקבות טבח 7 באוקטובר הנושא בהקפאה, וכך גם ראוי. הפחד הקמאי שניטע בלב רוב האוכלוסייה, לצד הזדהות הפלסטינים באיו"ש עם העזתים ושימת דגש על מה שעשתה ישראל שם ולא על הטבח בתושבי העוטף, מונע בשלב זה את האפשרות, או את עצם המחשבה, שתוקם מדינה לצידנו. חייב לעבור מספר לא מבוטל של שנים כדי שנשוב לדון בכך. זה גם חייב לקרות לאחר שתתחלף שם ההנהגה, ייכתבו מחדש ספרי הלימוד, ותושט יד אמיתית לשלום. רק אז האפשרות להקמת מדינה פלסטינית מפורזת תשוב ותעלה על שולחן הדיונים.

עם זאת, יש לחשוב מחדש על החזרת עובדים פלסטינים לעבודה בישראל, בצורה מבוקרת ומתועדת. סיר הלחץ שנוצר שם עקב מחסור בפרנסה עלול להתפוצץ לנו בפרצוף ולהביא ל־7 באוקטובר בקו התפר בינינו לבינם.

הפגנת ערביי ישראל במחאה על האלימות במגזר,צילום: Aviv Atlas

כאמור, אין דין הקמת מדינה פלסטינית כדין שילוב ערביי ישראל ברקמה הישראלית. כן, חובה לומר שהתנהלות חלק מהמנהיגים שלהם לאחר 7 באוקטובר היתה בעייתית, בלשון המעטה. הזדהו יותר עם הסבל הפלסטיני בעזה מאשר עם הסבל היהודי. אנחנו גם לא שוכחים את המהומות במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021, בחודש הרמדאן. המבצע החל בעקבות הפגנות אלימות באזור הר הבית. זה הוביל להתפרעויות בערים מעורבות, שגבו חיי אדם וגרמו לפציעתם של עשרות, ובהם אנשי כוחות הביטחון.

לכן, אחד הדברים הראשונים שצריכים להיעשות הוא חינוך לסובלנות, נגד אלימות, חינוך לאזרחות. לדאוג שילמדו עברית מגיל הגן ושבמגזר היהודי ילמדו ערבית מאותו גיל. שפה משותפת היא גשר להפחתת חששות. מכנה משותף לשיח פתוח.

ידיעת השפה הערבית לצד עברית ואנגלית חשובה גם בקרב הנהגת המדינה. למיטב ידיעתי, רק שניים משרי הממשלה שולטים בשפה הערבית - אבי דיכטר, שלמד ערבית בעבודתו בשב"כ, ויריב לוין, שאף כתב מילון תלת־לשוני עברית־ערבית־אנגלית למושגים כלכליים, מסחריים ובנקאיים וכן מושגים לבנקאות האסלאמית.

ערביי ישראל לא ייעלמו מכאן, וגם אנחנו לא. הם גם לא יהפכו לציונים. נדרש שיתוף והכרה שזו המדינה היהודית והדמוקרטית שבמסגרתה הם אזרחים שווי זכויות אשר לצידן יש חובות, כולל שירות לאומי בחוק.

נותר רק לברך - רמדאן כרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר