הר הבית ברמדאן: סטטוס שקט

אחד הטיעונים המרכזיים של מתנגדי גדר ההפרדה שנבנתה בראשית שנות האלפיים היה שהיא, אכן, גדר הפרדה ולא מספקת ביטחון. את השינוי הביטחוני והירידה בהרוגי הפיגועים ניתן, לטענתם, לייחס למבצע חומת מגן שקדם לבנייתה. למרבה הצער, ההיסטוריה לא תמיד נותנת לנו את היכולת לבודד סיבות ולבחון אותן בסביבה סטרילית, אף שגם אם היא היתה כזו - חזקה עלינו שהיינו מוצאים על מה להתווכח.

הכי נפיץ מזה שנים: הסכנות סביב חודש הרמדאן השנה

חוסר היכולת להבחין בין גורמים בא לידי ביטוי גם בדיון על היחס בין השקט היחסי ברמדאן בשלוש השנים האחרונות מצד אחד, לבין המחלוקת סביב סוגיית העלייה היהודית להר הבית ושינוי הסטטוס־קוו במתחם מצד אחר. הדעה הרווחת בתקשורת ובמכוני המחקר סביב סוגיית הר הבית היא שעליית יהודים היא גורם מתסיס המלבה את היצרים, במיוחד סביב חודש רמדאן. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות חווינו רמדאן שקט יחסית, במקביל להתהוות שינוי מהותי בסטטוס־קוו בהר לטובת הצד היהודי.

מבחינה היסטורית, מאז התגבשות הסטטוס־קוו לאחר מלחמת ששת הימים, הצד המוסלמי הוא המפר אותו. הדוגמאות רבות, והמרכזיות שבהן: הקמת המסגד החדש בשער הרחמים (2019), הקמת מסגדים באורוות שלמה והרס ארכיאולוגי אדיר כחלק מפיתוחם (1999-2004), שינוי שעות הביקור בהר לתיירים ולישראלים ומניעת כניסת יהודים ותיירים למסגדים (מאז 2004).

בשנתיים האחרונות, למרות הכחשות חוזרות ונשנות של רה"מ נתניהו, שינה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את הסטטוס־קוו מהצד השני: ניתנו למבקרים יהודים אישורים להתפלל ולהשתחוות, ללמוד בצד המזרחי של ההר, להכניס דפי לימוד ותפילה ועוד שינויים בכיוון דומה. מכאן, יש הטוענים, ניתן להסיק כי נוכחות יהודית על הר הבית אינה גורם מתסיס - ואם כבר, להפך. לטענתם, ביקורי יהודים בהר והנכחת השלטון היהודי יוצרים תחושת שינוי גישה מצד ישראל בקרב המתפללים המוסלמים ברמדאן, שממילא - יוצרת שקט.

אם אכן נוכחות יהודית בהר הבית היא הגורם המרכזי לעלייה או לירידה במפלס האלימות הפלסטיני, יש לטוענים לשינוי טענה טובה. הנה נעשה שינוי מרחיק לכת בסטטוס־קוו, אך המציאות מוכיחה שהתגובה לכך היא שקט. עם זאת, כרגיל, המציאות מורכבת יותר מהיכולת לבודד גורמים ולהסיק מסקנות מוחלטות.

כמסקנות מאירועי שומר החומות בשנת 2021 הגבירו כוחות הביטחון את נוכחותם במזרח ירושלים בצורה משמעותית. במקביל, במהלך מלחמת "התקומה", במסגרת שינוי תפיסת ההכלה, ננקטה יד קשה כלפי מפירי סדר בחברה הערבית בכלל ובהר הבית בפרט, כולל הרחקה ואיסורי כניסה של אנשי ווקף מוסלמים המנהלים את מתחם הר הבית.

זו תפיסת עולמנו בדבר ניהול המציאות בהר הבית ובמזרח התיכון כולו - עוצמה ואי־הכלה, ובמקביל דאגה לאזרחי המדינה. שני הגורמים יחד יביאו לצמיחה ולשקט

במקביל לשינוי הגישה הביטחונית, העשור האחרון מתאפיין בשינוי גישה עירונית למזרח ירושלים. העירייה והמדינה משקיעות המון בתוכניות ארוכות טווח לשינוי המצב בשכונות הערביות בעיר (תוכניות החומש). לראשונה, לערביי ירושלים יש מה להפסיד, וזה לא מובן מאליו. ואם כבר ״מה להפסיד״ - שימור השקט בירושלים יניב רווח לתושבי מזרח העיר, שייהנו מהתיירות של עולי הרגל המוסלמים להר לאורך החודש.

האתגר הניצב בפני המשטרה והעירייה מחייב נוקשות וכללים ברורים, ובמקביל פתיחת כל אפשרות להיטיב עם האוכלוסייה הערבית של מזרח העיר ועולי הרגל המוסלמים. ההבנה שישראל לא תקל על מפירי הסדר ולא תתקפל בפני איומים, ובמקביל תאפשר מסחר ושדרוג החיים, היא הדרך להצלחה ולשינוי המציאות במזרח העיר - והיא הגורם המרכזי לשימור השקט היחסי בשנים האחרונות.

החודש הקרוב הוא הזדמנות לבחון את תפיסת עולמנו בדבר ניהול המציאות בהר הבית ובמזרח התיכון כולו - עוצמה ואי־הכלה, ובמקביל דאגה לאזרחי המדינה. שני הגורמים יחד יביאו לצמיחה ולשקט. מוטב שנסתכל על המציאות ונשאל שאלות, ולא נקבע את תפיסת עולמנו רק עם סימני קריאה שיוצרים קונספציות ולא מאפשרים חשיבה יצירתית ומתחדשת.