לאחר שנתיים שבהן חודש הרמדאן עבר בשקט יחסי בצל המלחמה, בצה"ל מעריכים כי הרמדאן הקרוב, שיחל השבוע, טומן בחובו פוטנציאל נפיץ במיוחד. במערכת הביטחון מצביעים על שורה של גורמים מצטברים שעלולים לערער את היציבות ביהודה ושומרון ולהוביל להסלמה.
תפילות יום השישי בהר הבית בשבוע הראשון של חודש הרמדאן (ארכיון) // יוני ריקנר
החשש המרכזי הוא מפני פיגועי מפגע בודד, התעוררות תשתיות טרור של חמאס וארגונים נוספים, ואף גלישה של הרחוב הפלסטיני המיואש לעימות רחב יותר. התחושה בציבור הפלסטיני הייתה כי עם תום המלחמה בעזה תחזור השגרה - אך ציפייה זו, לפי הערכות, התבדתה.
במערכת הביטחון מגדירים את "זווית הכניסה" לרמדאן השנה כמורכבת ומטרידה יותר מבשנים האחרונות. לפני כשנתיים, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הרמדאן התנהל בשקט יחסי נוכח תחושת רתיעה ברחוב הפלסטיני מפני תגובה ישראלית חריפה. בשנה שעברה חל החודש זמן קצר לאחר שצה"ל החל במבצע נרחב במחנות הפליטים בצפון השומרון - מהלך שהרתיע מחבלים והקשה על פעילותם. השנה, למרות מיעוט יחסי של פיגועים משמעותיים בתקופה האחרונה, ההערכה היא כי פוטנציאל החיכוך גבוה יותר.
איראן, הר הבית וההתיישבות
אחד הגורמים המרכזיים המטרידים הוא עיתוי הרמדאן, הנופל על חלון זמנים שבו מתרבים הדיווחים על אפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן. בטהרן, כך מציינים גורמים ביטחוניים, הגבירה לאחרונה את ניסיונותיה להעביר אמצעי לחימה וכספים, וכן לגייס פעילי טרור ביהודה ושומרון, מתוך כוונה להפעילם ביום פקודה.
במערכת הביטחון חוששים כי עימות ישיר עם איראן עלול להצית את הרחוב הפלסטיני, הנמצא גם כך במתח גבוה, במיוחד אם שלוחותיה של טהרן - ובהן חיזבאללה והחות'ים - יצטרפו למערכה.
לצד זאת, החלטות הדרג המדיני האחרונות מתקבלות בעין לא יפה בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון. ההחלטה שלא להוריד את גיל המתפללים שיורשו להיכנס להר הבית ברמדאן ולא להגדיל את מכסתם מעוררת זעם, שכן בציבור הפלסטיני ציפו להקלות נרחבות יותר לאחר סיום הלחימה בעזה ולחזרה למדיניות שלפני ה-7 באוקטובר.
תחושת הלחץ גוברת גם על רקע הדיבורים בישראל על סיפוח וההחלטה ליישב מחדש את צפון השומרון, בדגש על שא-נור. ממשלת ישראל החליטה כי העלייה מחדש לשא-נור תתקיים עד חג הפורים, שחל השנה במהלך חודש הרמדאן - צירוף מועדים שמוסיף למתיחות.
המצב הכלכלי ביהודה ושומרון מוסיף נדבך נוסף ללחץ. שיעור האבטלה, שעמד לפני המלחמה על כ-13%, עומד כיום על כ-29%, וישראל אינה מאפשרת לפלסטינים לשוב ולעבוד בתחומה. ביהודה ושומרון מדברים על ייאוש כלכלי גובר, שמצטרף לתחושת הקיפאון המדיני.
השטח מתחמם - צה"ל נערך
גם העיכוב במעבר לשלב ב' ברצועת עזה משפיע, לשיטת הפלסטינים, על הלך הרוח ביהודה ושומרון. הרחוב ציפה לראות מציאות אחרת בשלב זה, ובפועל נרשמת אכזבה. לכך מצטרפת נוכחותם של מאות מחבלים ששוחררו בעסקאות לשחרור חטופים בשנתיים האחרונות. ניסיון העבר מעסקת גלעד שליט מלמד כי רבים מהמשוחררים שבו לטרור בתצורות שונות, והחשש הוא כי רגשות דתיים מוגברים במהלך הרמדאן, לצד קשיי הצום, יאיצו תהליכים.
במערכת הביטחון מצביעים גם על עלייה ב"פשעי שנאה" מצד אוכלוסייה יהודית בחודשים האחרונים. לדבריהם, העלייה בחיכוך מגדילה את פוטנציאל הנפגעים, כאשר פיגוע אחד "מוצלח" עלול לערער עוד יותר את המצב.
נכון לעת הזו, לא נרשמו בתקופה האחרונה פיגועי טרור גדולים ומוצלחים, בעיקר בזכות סיכולים של מערכת הביטחון. עם זאת, מנתוני השבועות האחרונים עולה מגמה של עלייה במספר זריקות האבנים ובקבוקי התבערה - אינדיקציה להתעוררות מסוימת בשטח.
צה"ל נערך לרמדאן בכוחות מתוגברים. חטיבת הקומנדו צפויה לפעול בגזרה ולהיות בכוננות מיידית לכל אירוע, ואוגדת יהודה ושומרון תקבל תגבור של מספר פלוגות, בעיקר במרחב התפר ובמעברים באזור ירושלים. ההערכה היא כי יהיו ניסיונות להסתנן לשטח ישראל במטרה להגיע להר הבית. גם מחוז ש"י של משטרת ישראל נרתם לתגבור המענה במרחב התפר.
בשבוע האחרון הגבירה האוגדה את פעילותה, ובמהלכה נעצרו 104 חשודים והוחרמו תשעה כלי נשק - בהם מקלע, שאטגן, נשק ארוך, שני אקדחים, נשק ציידים ו-M-16, לצד שני כלי איירסופט. כמו כן הוחרמו כספי טרור בסכומים של 1,560 שקלים, 15,430 שקלים ו-2,200 דינר, וכן זהב בשווי כ-3 מיליון שקלים ורכב ב.מ.וו בשווי כ-200 אלף שקלים.
בצה"ל מדגישים כי הפעילות המבצעית תימשך כסדרה גם במהלך הרמדאן - בשונה מהעבר, אז צומצמה פעילות שאינה דחופה מתוך התחשבות בימי הצום. נקודת המבחן המשמעותית צפויה להיות ביום שישי הקרוב, יום השישי הראשון של הרמדאן. בצה"ל ייערכו בכוחות מתוגברים, והתקווה היא כי למרות כלל הגורמים המערערים, החודש יעבור ללא הסלמה וללא נפגעים בצד הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו