עבודה בסוכנות ביון או בגוף ביטחוני מסווג דורשת באופן טבעי שמירה על חיסיון. לחיסיון הזה יש יתרונות וחסרונות.
ראשי שב"כ לשעבר לזיני: תכחיש את תאוריית הבגידה | פרסום ראשון
מי מאיתנו לא שואל את עצמו מדי פעם אם השכן שלו הוא לא בעצם איזה איש שב"כ שמסכל טרור בזמן שישנו, או אולי כזה שיוצא לרגל במדינות אויב בשליחות המוסד? ותחשבו על הצד השני. אותו סוכן, שמסכן את חייו, נאלץ לחיות את חייו ללא הילה על פעולותיו. ומה לעשות, אדם מטבעו רוצה הוקרה והערכה.
אבל לעולם הצללים יש גם יתרון. מאז 7 באוקטובר כל ישראלי מדקלם את שמותיהם של האחראים למחדל - אם מהדרג המדיני ואם מהביטחוני. נתמקד רגע בצה"ל: הרמטכ"ל הרצי הלוי, וראש אמ"ן חליוה, ואלוף פיקוד דרום פינקלמן, ומפקד אוגדת עזה רוזנפלד, ומפקד חיל האוויר תומר בר, ועוד ועוד. שמותיהם שגורים בפינו.
מי פוגע בארגון?
אבל אנחנו לא מכירים את אנשי שב"כ, הארגון שכשל באופן הכי דרמטי באותו יום. אנחנו מכירים את רונן בר כמובן, אבל זהו. חליוה יכול להיתקל ברחוב בהורה שכול שיטיח בו את תחושותיו, אבל ראש מרחב דרום בשב"כ חופשי ומאושר.
ביום שישי התפרסם בתקשורת מכתב, בחתימת ראשי שב"כ לשעבר (בשמם) ועוד 37 בכירים לשעבר בארגון (חסויים), אל ראש שב"כ דוד זיני, שבו הם מאשימים אותו בפגיעה בארגון. מכיוון ששמם של הראשים פורסם, אנחנו יודעים לספר עד כמה הארגון היה "מוצלח" תחתם.
מכרמי גילון שבימיו נרצח רה"מ רבין, דרך נדב ארגמן שבימיו פרח חמאס, או יורם כהן שהעניק גיבוי ביטחוני לעסקת שליט. אבל הבכירים לשעבר האחרים מסתתרים מאחורי החיסיון ותוקפים את זיני, בעוד אנחנו לא יודעים מי מהם כשל ומתי. האם, למשל, מפקד מרחב דרום של 7 באוקטובר הוא אחד מהם?
לאחרונה, הלשעברים משב"כ מרבים להסתתר מאחורי החיסיון. בסוף ספטמבר אישרה ועדת גרוניס את מינוי זיני, ומייד הוגשה עתירה על ידי שלושה ראשי שב"כ לשעבר - נדב ארגמן, כרמי גילון ועמי אילון יחד עם 186(!) עובדים ומנהלים לשעבר בשב"כ. הקבוצה הזו ניצלה את ההילה הביטחונית־מסווגת והגישה מסמך מסווג תחת הכותרת "אתגרי השירות", שלדבריהם מוכיח שיש למנוע את המינוי.
בפסק הדין חשף השופט סולברג מה יש באותו "מסמך מסווג": "את טענותיהם בהקשר זה ביססו העותרים... על פרסומים תקשורתיים" (אשר פתוחים לכולם), והם אשכרה דרשו מבית המשפט שלא לאפשר אפילו לזיני, שמתוקף תפקידו מחזיק בסיווג הגבוה ביותר, לראות את תוכן המסמך ואת רשימת העותרים.
השופט סולברג קבע שאין בסיס לטענה שראש השירות לא יכול לראות את הרשימה (שאסורה בפרסום לציבור בשל עברם של חבריה), אך הציע - אולי בתמימות - שזיני יוותר על עיון ברשימת השמות כדי ליישר את ההדורים עם העותרים, שלהם אולי יזדקק בהמשך עבודתו. אבל ההדורים כאמור לא יושרו, ובסוף השבוע האחרון קיבלנו את מכתב הלשעברים נגד זיני.
בעבר זכו לא רק לוחמי שב"כ, אלא גם הלשעברים של שב"כ, להילה ביטחונית ולכבוד גם כששמם הפרטי לא הלך לפניהם. מדהים לראות את ירידת הערך שהצליחו לעשות בעצמם לארגון, כשחדלו לעסוק בביטחון ועברו לפוליטיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו