"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חברה קדישא: לא רק קבורה, אלא ייצוג הדת היהודית

אנשי הדת שפוגשים את הציבור ברגעיו החשופים ביותר אינם עוד פקידים • הם לא לא רק קבורה, אלא שירות - ולא רק שירות, אלא שליחות • אלו הפנים שדרכן יהודים רבים פוגשים את היהדות, ולעיתים גם את אלוהים עצמו

, עודכן
0השמעה
רכב חברה קדישא , גדעון מרקוביץ'
רכב חברה קדישא. צילום: גדעון מרקוביץ'

לא לרבים יש חבר כזה, לי כן: הוא מכהן כמנהל של חברה קדישא. בכל פעם שאנחנו נפגשים, אני אומר לו שהוא מעורר בי הרהורי תשובה. יש קביעה כזו בתלמוד: "יזכיר לו יום המיתה". מה יותר מזכיר יום המיתה מאיש חברה קדישא? זה מה שהרגשתי לא מזמן כשעמדתי מולו ומול עוד עשרים כמותו, צוותי הניהול של חברות קדישא בירושלים, שהתכנסו לכנס מקצועי מטעם מועצת בתי העלמין.

כאוס גדול: תיעוד ממסיבת ה"נובה", ב-7 באוקטובר

ומה שהרגשתי שם, וגם אמרתי להם, חרג בהרבה מבדיחות על יום המיתה. מה שראיתי מול עיניי היה תחילתה של מהפכה, ומה שאמרתי להם נגע להמשכה של המהפכה הזו. המהפכה היא מהפכת שירות.

תפקידם של נותני שירותים בתחום הרגיש הזה הוא מורכב ומסובך מאין כמותו. הם נפגשים עם מקבלי השירות ברגעים הכי טעונים והכי מסובכים שלהם.

ברור שהם צריכים להיות מאוד רגישים ומאוד מקצועיים, אבל זה עניינו של הציבור ועניינו של המשרד המעסיק אותם.

אני מתעניין בתפקיד הנוסף של אנשים מסוגם, עניין שקשור לכלל נותני השירותים בתחומי הדת, והוא היותם המייצגים האולטימטיביים של היהדות ושל הדת בעיני חלק עצום מלקוחותיהם.

יש הרבה יהודים ישראלים, גם כאלה שאינם דתיים, שפוגשים את הדת בצורות וברמות שונות ביומיום שלהם.

הם קצת דתיים, הם מסורתיים, יש להם בני משפחה דתיים, הם בשכנות לבית כנסת, הם מתעניינים בלימוד תורה, הם חברים של חני וחזקי מבית חב"ד בקטמנדו, הם סוכני ביטוח שמתמחים בנזקי פרוכות, הם אדריכלי מקוואות. יש הרבה. הרבה יותר מכפי שזה נראה.

אבל יש הרבה יהודים ישראלים שאין להם שום קשר. וגם מהסוג הזה יש הרבה יותר מכפי שזה נראה. ומבחינתם, המפגש עם הדת ובמידה רבה עם א-לוהים, מצטמצם למוהל שמל, לרב שמחתן ולקברן שקובר ולעוד כמה פקחי כשרות ובלניות בדרך. אלה אנשים ונשים שעושים באופן רוטיני את מה שהם עושים חמש פעמים בשבוע וכבר יותר משלושים שנה, וכבר מזמן שכחו שחוץ מהיותם אנשי מקצוע הם גם נציגיו האולטימטיביים של א-לוהים בסיפור.

והחיוך שלהם והשפה שלהם וההגינות שלהם, יכולים לקבוע לנצח בלב העומד מולם לא את תדמיתם שלהם בלבד ולא את זו של הארגון ששלח אותם בלבד, אלא את התדמית של תורת ישראל ודת ישראל, ובעצם את של ריבונו של עולם בעצמו.

האמת היא שלא צריך להזדקק לזה. משרת ציבור צריך לבצע את מלאכתו נאמנה בלי קשר לכלום.

ומה שראיתי בכנס הצביע על התמקצעות מקיפה מתוך השקעה גדולה, ואני ממש גאה ושמח לספר על כך; אני רק מציין שחוץ מן העניין הכללי, יש כאן שליחות יהודית מהסוג הנשגב ביותר.

משרתי ציבור בתחומי הדת, אם יש א-לוהים בלבבם, מחויבים בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים. הם בעיני עצמם סתם פקידים, עובדים ופקחים קשי יום, אולי.

אבל בעצם הם חוד החנית של זהותה היהודית של המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר