"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים: המטרה - להתקוטט עם בג"ץ
עיתוי ההגשה של הצעת החוק שתובא לקריאה טרומית כבר בשבוע הבא, לא מקרי • במלאת שלוש שנים להכרזת הרפורמה המשפטית, הגענו להתנגשות הבלתי נמנעת וכבר נשמעות קריאות לא לציית לפסיקות בג"ץ
לא ייתן ליהדות לקלקל את מצב הרוח של השמאל. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית| צילום: אורן בן חקון

ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים: המטרה - להתקוטט עם בג"ץ

עיתוי ההגשה של הצעת החוק שתובא לקריאה טרומית כבר בשבוע הבא, לא מקרי • במלאת שלוש שנים להכרזת הרפורמה המשפטית, הגענו להתנגשות הבלתי נמנעת וכבר נשמעות קריאות לא לציית לפסיקות בג"ץ

,עודכן
0השמעה

הצעת החוק לביטול עבירת המרמה והפרת אמונים מספר החוקים, שהונחה על שולחן הכנסת, תובא לקריאה טרומית כבר בשבוע הבא. לכאורה, עוד הצעת חוק במסגרת הרפורמה המשפטית, שהחודש מלאו לה שלוש שנים. אבל רק לכאורה. כי למרות היתממות הקואליציה - ברור שזה ניסיון התערבות במשפט נתניהו.

יוזמי החוק נשאלו אם אין הם מודעים לכך שביטול העבירה יפסיק את משפט נתניהו, ושאר אנשי ציבור שמשפטם מתנהל בימים אלו. הגיב לכך יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, שאמר שהבחירות בפתח, ושיש מקום לקדם הצעות חוק שעולות בקנה אחד עם השינויים הנדרשים במערכת המשפט. עוד אמר שבלי קשר למשפט, הוא תמך בהצעה מאז ומעולם.

העיתוי לא מקרי - החנינה שהוגשה לנשיא המדינה מתמהמהת. לא ברור אם ומתי תינתן. הבחירות בפתח, אז מנסים לבטל את המשפט בדרך אחרת. ונתניהו? שותק. הם מודעים לכך שמן הסתם יוגשו עתירות לבג"ץ, שידרשו את החלת החוק רק מהממשלה הבאה או יטענו לאי-סבירות.

ייתכן שבדיוק לכך הם מקווים. להתקוטט עם בג"ץ. כי במלאת שלוש שנים להכרזת הרפורמה המשפטית, הגענו להתנגשות הבלתי נמנעת שנחזתה בתחילת הדרך - מתוך הממשלה, כולל העומד בראשה, נשמעות קריאות לא לציית לפסיקות בג"ץ.

ח"כ קטי שטרית אמרה: "אין שום דבר חוקי בפסיקות בג"ץ, הם האופוזיציה". זה מצטרף לאמירת השר קרעי לפני חודשיים: "למה היועמ"שית יושבת פה? היא מודחת"

רק בשבוע שעבר, אותו ראש ממשלה, שהבטיח שיעשה הכל כדי למנוע קרע בעם, הודיע שלא ימלא אחר פסיקת בג"ץ אם זה יורה לו לפטר את השר בן גביר. בישיבת הממשלה הוא פנה לנציגי הייעוץ המשפטי ואמר: "מציע שתשקלו שום את עמדתכם. פיטורי בן גביר - לא יקרה".

לכן, לא הפתיע שח"כ קטי שטרית (הליכוד) אמרה: "אין שום דבר חוקי בפסיקות בג"ץ, הם האופוזיציה". זה מצטרף לאמירה של השר שלמה קרעי (הליכוד), שלפני חודשיים צעק בישיבת ממשלה: "למה היועמ"שית יושבת פה? היא מודחת. היא לא יועצת משפטית שלנו. למה היא פה? מה זה הדבר הזה?".

החרה-החזיק אחריו שר המשפטים יריב לוין (הליכוד), שאמר: "נכון, היא לא צריכה להיות פה. זו בושה". אמרו, אף ששניהם יודעים שבג"ץ קבע שהליך הדחתה לא נעשה כשורה, ושעד שייעשה כנדרש הדחתה בטלה. ומה עשה ראש הממשלה? שתק.

כולם יכולים לצקצק מול דברי התוכחה של נשיא העליון בדימוס פרופ' אהרן ברק, שאמר: "האם אנו עדיין דמוקרטיה ליברלית? תשובתי - כבר לא. המשטר שלנו כעת הוא שלטון של רשות פוליטית אחת שנשלטת בפועל על ידי אדם אחד, ששולט בממשלה ובכנסת. זהו ראש הממשלה". אני אוסיף שאם ראש הממשלה ושריו קוראים לא לקיים פסיקות בג"ץ ובזים לשומרי הסף - הדמוקרטיה בסכנה מוחשית.

מי שמנסות לעמוד בפרץ הן שלוש נשים: היועמ"שית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, שדורשת את פיטורי בן גביר ושאמרה שהמשך הניסיון להכשיר את חוק ההשתמטות הוא "סכנה למשטר הדמוקרטי"; לצידה, היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, שלא מאפשרת את דהירת החוק לאישור בכנסת; וגם יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפק, שעצרה תשע העברות כספים למגזר החרדי שהועברו ללא אישור ועדת הכספים. תודה לכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו