"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפער בסקרים מסוכן לדמוקרטיה

שני הצדדים, ובעיקר תומכיהם, ניזונים ומתבססים על סקרים שמפורסמים בערוץ המועדף עליהם, ובטוחים שהם עומדים לנצח בבחירות • מה יקרה פה ביום שאחרי?

,עודכן
0השמעה
הצבעה בקלפי, צילום: רויטרס

הספירה לאחור לבחירות 2026 כבר החלה, ואיתה גםסקרי דעת הקהלשמפורסמים מדי שבוע בערוצים השונים.

נכון להיום, קיים פער לא סביר של עד 15 מנדטים בין רוב מכוני הסקרים לבין הסקרים שמפורסמים בערוצי הטלוויזיה המזוהים עם הימין הישראלי.

הפער הזה לא רק שאינו סביר, אלא אף טומן בחובו סכנה ממשית לדמוקרטיה הישראלית, ובתרחיש קיצוני למדי עשוי להוביל למלחמת אזרחים לאחר שהצד המפסיד, שנאחז בסקרים שהתאימו לו ולציפיותיו, יאמין שגנבו לו את הבחירות.

בתרחיש הטוב יבין צד מסוים שיש מכונים פחות טובים ומקצועיים, או שחלילה שיטו בו לאורך כל הדרך מאז פרוץ המלחמה, ואולי אפילו ניסו להנדס לו את התודעה בעזרת סקרים ששווים כקליפת השום

הסיטואציה הנוכחית, שבמסגרתה ישנו פער עצום בין סקרי דעת הקהל, הוא תופעה חדשה שהחלה לאחר טבח 7 באוקטובר.

מאז שהסקרים הפכו, לפני כשלושה עשורים, להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, בעיקר לפני הבחירות, מעולם לא נרשם פער כה משמעותי בין מכוני הסקרים.

התחזית שמכוני הסקרים הציגו היתה פחות או יותר זהה עם סטייה של מנדטים בודדים במאזן הכוחות בין הגושים.

כך היה גם בבחירות 2022, כאשר למעשה לא היה הבדל משמעותי בין סקר הבחירות של ערוץ 12 לבין סקר הבחירות של ערוץ 14. בעוד ערוץ 12 חזה תיקו 60 בין הגושים בסקר האחרון שפורסם לפני הבחירות, ערוץ 14 העניק לגוש הימין 62 מנדטים. שני הסקרים אף העריכו שמרצ תזכה ב־5 מנדטים, אולם לבסוף התברר כאמור שזו לא הצליחה לבסוף לעבור את אחוז החסימה.

בסיכומו של דבר, שני הסקרים חזו תוצאות די מדויקות לרוב המפלגות עם סטייה קלה של מנדט (ולעיתים שניים) יותר או פחות.

אולם מאז 7 באוקטובר הפער בין שני מכוני הסקרים הללו, שנחשבים לנצפים ולנחשבים ביותר, פשוט נפער וכיום עומד על 13 מנדטים במאזן בין הגושים. נכון להיום, יש למעשה כמעט תמונת ראי ביניהם, כאשר בסקר של ערוץ 12 זוכה גוש המרכז־שמאל והמפלגות הערביות ב־68 מנדטים, בעוד בסקר של 14 מקבל גוש הימין־חרדים 65 מנדטים.

המדהים הוא שעד פרוץ המלחמה הפער בין שני הסקרים עמד על ארבעה מנדטים לכל היותר במאזן בין הגושים. כיום, כאשר משווים בין התוצאות בסקר של 12 לזה של 14, מגלים למעשה תמונה זהה פחות או יותר בנתוני כלל המפלגות פרט לשתיים: הליכוד ומפלגתו של בנט. בסקר של ערוץ 12 מקבל הליכוד 27 לעומת 22 לבנט, בעוד בסקר של ערוץ 14 זוכה הליכוד ב־35 מנדטים לעומת 12 מנדטים בלבד לבנט.

פה למעשה קבור הכלב...

המפחיד הוא שהפער העצום הזה טומן בחובו סכנה אמיתית ככל שהבחירות מתקרבות.

שני הצדדים, ובעיקר תומכיהם, שניזונים ומתבססים על נתוני הסקרים שמפורסמים בערוץ המועדף עליהם, סבורים שהם עומדים לנצח בבחירות. השאלה המרכזית היא: מה יקרה לאחר שנדע את תוצאות האמת, ונגלה חלילה שמכון סקרים אחד צדק והשני טעה?

בתרחיש הטוב יבין צד מסוים שיש מכונים פחות טובים ומקצועיים, או שחלילה שיטו בו לאורך כל הדרך מאז פרוץ המלחמה, ואולי אפילו ניסו להנדס לו את התודעה בעזרת סקרים ששווים כקליפת השום.

אולם בתרחיש הגרוע עשוי אותו צד שהפסיד בבחירות - וזאת לאחר שבמשך שנתיים הוא בטוח שהניצחון בבחירות הוא ודאי, כפי שהראו לו הסקרים - להאמין שגנבו לו את הבחירות. מי יכול להבטיח שתרחיש קיצוני כמו שחווינו בליל גלנט, ויגיע מאחד הצדדים, לא יתרחש שוב, ייצא הפעם משליטה ובאמת יקרע את החברה הישראלית מבפנים?

מישהו חייב להתעורר ולעצור את ההפקרות הזו בטרם יהיה מאוחר! ועד אז - אולי כדאי לכולנו לקחת בפרופורציה את מה שמתפרסם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אורי ורטמן

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".

כדאילהכיר