הזעם הקדוש לא הביא אותנו במהלך ההיסטוריה למקומות טובים, גם אם הצידוקים היו אולי ראויים. ראשית לכל דיון, לימוד התורה כערך לאומי.
1️⃣ החוק אינו מסדיר רק את שירותם הצבאי והלאומי של בני הציבור החרדי, אלא גם קובע סדרים ללימוד התורה מתוך הבנת מקומו המכריע לחייה של האומה ולהשתרשותה בארצה.
החוק מגיע אחרי סחבת בת עשרות שנים, אולי מקום המדינה. נוח היה למפלגות השונות בעמימות המצב. המלחמה האחרונה האיצה את הצורך בתיקון יסודי.
מדובר בתיקון שמשמעותו מהפכה. כמו במהפכה, צריך להיזהר לא לשבור, כדי לא לעצור את התהליך. מדובר בתיקון לדורות.
2️⃣ ראש לכל הוא מחסום התודעה, הניכור הנפשי כלפי השירות הצבאי. הסיבות לכך מגוונות: אידיאולוגיות, תרבותיות וחברתיות. החרדים אינם בני הציונות הדתית, אלא חרדים מפגיעה בזהותם. הצבא אינו מקום קל לשמירת הזהות הדתית, בוודאי לא היה בעבר. לכן, בטרם יתחולל השינוי באופן נרחב, יש להבקיע את התודעה. אנחנו עַם עולם, ולכן עלינו לבחון את האירועים העכשוויים גם בפרספקטיבה היסטורית.
3️⃣ אני נזכר בשני אישים: משה והרצל. משה גדל בחברה נוכרית ובבחרותו תהה על זהותו: עברי או מצרי. כשיצא מסביבתו, ראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, והוא בחר צד. גם הרצל ממקום תהייתו הזהותית נשלח לסקר את משפט דרייפוס, ושם ראה איש צרפתי מכה איש עברי מאחיו, וגם הוא בחר צד.
אך לפני שמוציאים את העברים מבית העבדים ואת היהודים מהגלות, עליהם לשבור ראשית את מחסום התודעה של העבדים העברים או של יהודי הגולה. אחד המעשים לשבירת התודעה השבויה היה קורבן הפסח. העברים שחטו את אלוהי מצרים ופרסמו זאת על מזוזות הדלת מבחוץ. מכאן, אין דרך חזרה אלא החוצה. להרצל היה קשה יותר, מכיוון שהעם היה מפוזר בעולם, ועדיין התנועה הציונית שינתה את התודעה של היהודים, שעתידם יובטח רק בחידוש מדינתם העצמאית. גם ייסוד פתח תקווה היה סוג של הבקעת התודעה הגלותית, שעה שחלוציה הוכיחו לכל העם שאפשר לחיות מעמל כפינו, ולא להסתמך על כספי חלוקה. אחר כך התגבר זרם הקמת היישובים.
4️⃣ הבקעת התודעה היא הסדק הראשוני שבעדו זרמו מים חיים והרחיבו אותו כפתחו של אולם, עד ששינו את ההיסטוריה. זה מכבר מתחוללים בחברה החרדית שינויים טקטוניים ביחסה למדינה ולחברה הישראלית.
כדרכם של שינויים בחברות אולטרה-שמרניות הם מתחוללים לאיטם, אבל ברגע שקרה השינוי, הוא הופך לקבוע וליציב יותר מאשר שינוי שאירע במהירות. אבולוציה ולא רבולוציה.
החרדים מפוזרים ברחבי הארץ ואינם מוגנים בבועה חברתית, אלא ערים לביקורת ולוויכוח. מטבע הדברים אנחנו שומעים את המתנגדים הקולניים, אבל הרוב השקט רוצה להסדיר את הסוגיה. גם חדירת התקשורת לבית החרדי. סיפר לי תלמיד חכם חרדי שצפה בי בטלוויזיה. התפלאתי, הכיצד? ענה: "יש לי מסך פחות מכשיעור". נוסיף את התגברות רכישת התארים האקדמיים בציבור הזה, ונקבל תמונה משמעותית של עומק השינוי.
5️⃣ כדאי לקרוא את נוסח החוק המוצע בטרם מגבשים דעה. יש בו לא מעט עיצומים וקנסות המבטיחים מנגנון אכיפה ראוי, ומן הסתם יבצעו בו שינויים. מנהיגי הציבור החרדי נתנו את הסכמתם, ומשעה שהחוק ייצא לדרך יחל תהליך מבורך של גיוס בקרב צאן מרעיתם, המועמדים לגיוס.
הבקעת התודעה והשינויים הסוציו-תרבותיים והכלכליים בחברה החרדית ייצרו לגיטימציה לשירות הצבאי, שתגרום בשנים הקרובות לנרמול של התופעה.
בדור הבא נקווה שלא נידרש עוד לסוגיה. עוד כמה אלפי מדי זית תלויים על חבלי כביסה ברחובות בני ברק, ירושלים וביתר עילית, ותושביהן יתרגלו לתופעה. פעמי משיח יישמעו. סבלנות דרושה לנו. ואמונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו