"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הגיוס שובר את מחסום התודעה

את החוק צריך לקרוא לפני שמגבשים דעה • לקראת גיוס החרדים יש לשבור את מחסום הניכור ביחס לשירות הצבאי • כי לפני שמגיעים לארץ המובטחת, צריך ליצור שינוי חשיבה

, עודכן
0השמעה
גיוס חרדים, צילום: דובר צה"ל

הזעם הקדוש לא הביא אותנו במהלך ההיסטוריה למקומות טובים, גם אם הצידוקים היו אולי ראויים. ראשית לכל דיון, לימוד התורה כערך לאומי.

1️⃣ החוק אינו מסדיר רק את שירותם הצבאי והלאומי של בני הציבור החרדי, אלא גם קובע סדרים ללימוד התורה מתוך הבנת מקומו המכריע לחייה של האומה ולהשתרשותה בארצה.

החוק מגיע אחרי סחבת בת עשרות שנים, אולי מקום המדינה. נוח היה למפלגות השונות בעמימות המצב. המלחמה האחרונה האיצה את הצורך בתיקון יסודי.

מדובר בתיקון שמשמעותו מהפכה. כמו במהפכה, צריך להיזהר לא לשבור, כדי לא לעצור את התהליך. מדובר בתיקון לדורות.

2️⃣ ראש לכל הוא מחסום התודעה, הניכור הנפשי כלפי השירות הצבאי. הסיבות לכך מגוונות: אידיאולוגיות, תרבותיות וחברתיות. החרדים אינם בני הציונות הדתית, אלא חרדים מפגיעה בזהותם. הצבא אינו מקום קל לשמירת הזהות הדתית, בוודאי לא היה בעבר. לכן, בטרם יתחולל השינוי באופן נרחב, יש להבקיע את התודעה. אנחנו עַם עולם, ולכן עלינו לבחון את האירועים העכשוויים גם בפרספקטיבה היסטורית.

3️⃣ אני נזכר בשני אישים: משה והרצל. משה גדל בחברה נוכרית ובבחרותו תהה על זהותו: עברי או מצרי. כשיצא מסביבתו, ראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, והוא בחר צד. גם הרצל ממקום תהייתו הזהותית נשלח לסקר את משפט דרייפוס, ושם ראה איש צרפתי מכה איש עברי מאחיו, וגם הוא בחר צד.

אך לפני שמוציאים את העברים מבית העבדים ואת היהודים מהגלות, עליהם לשבור ראשית את מחסום התודעה של העבדים העברים או של יהודי הגולה. אחד המעשים לשבירת התודעה השבויה היה קורבן הפסח. העברים שחטו את אלוהי מצרים ופרסמו זאת על מזוזות הדלת מבחוץ. מכאן, אין דרך חזרה אלא החוצה. להרצל היה קשה יותר, מכיוון שהעם היה מפוזר בעולם, ועדיין התנועה הציונית שינתה את התודעה של היהודים, שעתידם יובטח רק בחידוש מדינתם העצמאית. גם ייסוד פתח תקווה היה סוג של הבקעת התודעה הגלותית, שעה שחלוציה הוכיחו לכל העם שאפשר לחיות מעמל כפינו, ולא להסתמך על כספי חלוקה. אחר כך התגבר זרם הקמת היישובים.

4️⃣ הבקעת התודעה היא הסדק הראשוני שבעדו זרמו מים חיים והרחיבו אותו כפתחו של אולם, עד ששינו את ההיסטוריה. זה מכבר מתחוללים בחברה החרדית שינויים טקטוניים ביחסה למדינה ולחברה הישראלית.

כדרכם של שינויים בחברות אולטרה-שמרניות הם מתחוללים לאיטם, אבל ברגע שקרה השינוי, הוא הופך לקבוע וליציב יותר מאשר שינוי שאירע במהירות. אבולוציה ולא רבולוציה.

החרדים מפוזרים ברחבי הארץ ואינם מוגנים בבועה חברתית, אלא ערים לביקורת ולוויכוח. מטבע הדברים אנחנו שומעים את המתנגדים הקולניים, אבל הרוב השקט רוצה להסדיר את הסוגיה. גם חדירת התקשורת לבית החרדי. סיפר לי תלמיד חכם חרדי שצפה בי בטלוויזיה. התפלאתי, הכיצד? ענה: "יש לי מסך פחות מכשיעור". נוסיף את התגברות רכישת התארים האקדמיים בציבור הזה, ונקבל תמונה משמעותית של עומק השינוי.

5️⃣ כדאי לקרוא את נוסח החוק המוצע בטרם מגבשים דעה. יש בו לא מעט עיצומים וקנסות המבטיחים מנגנון אכיפה ראוי, ומן הסתם יבצעו בו שינויים. מנהיגי הציבור החרדי נתנו את הסכמתם, ומשעה שהחוק ייצא לדרך יחל תהליך מבורך של גיוס בקרב צאן מרעיתם, המועמדים לגיוס.

הבקעת התודעה והשינויים הסוציו-תרבותיים והכלכליים בחברה החרדית ייצרו לגיטימציה לשירות הצבאי, שתגרום בשנים הקרובות לנרמול של התופעה.

בדור הבא נקווה שלא נידרש עוד לסוגיה. עוד כמה אלפי מדי זית תלויים על חבלי כביסה ברחובות בני ברק, ירושלים וביתר עילית, ותושביהן יתרגלו לתופעה. פעמי משיח יישמעו. סבלנות דרושה לנו. ואמונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דרור אידר

בעל טור במגזין

כדאי להכיר