אפשר לנצח בקרב על התודעה

1. קריאה גדולה לכל מי שחרדים לשם ישראל בעולם, לשלום היהודים ולביטחון הישראלים בכל מקום שהם: אסור להפקיר את הקרב על התודעה העולמית. נכון להיום, אויבינו משחקים במגרש התעמולה מול שער כמעט ריק. הם יורים ארטילריה משוכללת של שקרים, תוך ניצול עצלותם של צרכני המידע וגיוס שנאות קדומות ונטיות אנטישמיות כדי להכפיש, לבזות ולהמאיס את שם ישראל בעולם. ואילו אנחנו עונים בחיצים ובחניתות, בכוחות דלים, בעיקר בהתארגנויות פרטיות. עמדת ישראל נחלשת בדעת הקהל העולמית, וזו משפיעה על הממשלות השונות להצהיר נגד מדיניות ישראל, וללחוץ עליה לא להשלים את המשימה הגדולה של ביעור הרע וקיני הטרור מן העולם.

2. חמור מזה, התעמולה הארסית ברשתות החברתיות משפיעה על אמצעי התקשורת המרכזיים להטות את הכף עוד יותר לחובת ישראל, וכך נוצרת לגיטימציה לפגיעה ביהודים ובישראלים. האוניברסיטאות, שהיו פעם מקורות המידע העיקריים לחיפוש אחר האמת, נתפסו בידי זרועות של האחים המוסלמים וגופים אסלאמיסטיים נוספים, המממנים את הקתדראות העוסקות במזרח התיכון ובישראל. גדל דור של מרצים שרואה את הסכסוך במזרח התיכון באופן חד־צדדי לרעת ישראל, ומחנך את הסטודנטים בהתאם. אחת ההשלכות של התופעה היא הפיכת הקמפוסים לחממות שנאה אנטישמיות ואנטי־ישראליות. למה? מדוע ישראל חסרת אונים? כיצד אירע שהפקרנו את החזית התודעתית, המשלימה את שדה הקרב?

3. עוד לפני המאבק להשפיע על העולם, ישנם אוהדי ישראל המתחננים להתערבותנו בדעת הקהל במדינותיהם. לכל הפחות, הבה לא נאבד אותם! הם מבקשים עזרה להתמודד עם השקרים וההתקפות היומיומיות. הם זקוקים לתמיכה ולעידוד כדי שיעמדו בפרץ, וגם להכוונה כיצד הם יכולים לעזור לנו. רוב הציבור העולמי לא יודע הרבה וניזון מתעמולת שקר. רשת X הסירה לכמה שעות את הלוט מעל חשבונות, ואפשר היה להיווכח שרבים שהתיימרו לפרסם "מידע" מעזה נמצאים באירופה או באסיה. אנחנו מכירים בכל מדינה את המסיתים המרכזיים. אפשר להתמודד איתם, במיוחד מול הטענות ה"מוסריות" שלהם כלפי ישראל, וכך להחליש את השפעתם.

4. יאמרו האומרים: זו מלחמה אבודה מראש. אנחנו מעטים והם רבים. ייתכן, אבל אנחנו עַם עולם, ועלינו לשאוב את חוכמתנו הפוליטית והמדינית גם מניסיוננו עתיר השנים וממקורותינו. מי לנו גדול ממשה - נביא ומנהיג, מחוקק ומורה וגדול מלמדי הזכות על עמנו?בתורת משה מסופר על שני משברים מכריעים שאירעו לעמנו במדבר - משבר רוחני ומשבר לאומי: חטא העגל לאחר מתן התורה, וחטא המרגלים שבו העם נכנע לדיבה רעה על הארץ ולא רצה להיכנס לארץ ולהילחם.

הפקרת הזירה העולמית למכפישינו עושה אותנו שותפים. אנחנו יכולים לנצח בקרב על התודעה. כבר היינו במצבים קשים ולא ויתרנו - שָׂרִינו עם אלוהים ועם אנשים, ויכולנו להם

בשני המקרים הללו, אלוהים מציע לכַלות את העם ולהקים עם חדש וטוב יותר מצאצאיו של משה. אך גדול הנביאים לא מוותר על עמו, וטוען שמעשה כזה יגרום לחילול שם ה' ושם ישראל: אומות העולם יאמרו על ישראל שאלוהים "ברעה הוציאם להרוג אותם... ולכלותם" (בחטא העגל), ו"מבלתי יכולת ה' להביא את העם אל הארץ" (בחטא המרגלים). לאחר הטיעונים האלה האל סולח לעם.

5. ובאמת, יש לתהות: מדוע אכפת לאלוהים מה יאמרו? משה מלמד אותנו שפגיעה בעם ישראל היא חילול שם ה' בעולם, כלומר היא פגיעה בשורש הקיום שלנו בהיסטוריה מול אומות העולם. גם אם יישארו כיסי אנטישמיות גדולים, חובה להתאמץ ולהילחם על צדקת דרכנו בעולם. זו אינה שאלה של כדאיות, אלא צו קטגורי לעמוד על נפשנו גם במישור הרוחני־תרבותי־דתי ביחסינו עם העולם. הפקרת הזירה העולמית למכפישינו עושה אותנו שותפים לחילול השם ולפגיעה בתכלית פעולתנו בעולם כאור לגויים. אנחנו יכולים לנצח בקרב על התודעה, כפי שניצחנו בזירות אחרות. כבר היינו במצבים קשים לאין ערוך ולא ויתרנו - שָׂרִינו עם אלוהים ועם אנשים, ויכולנו להם.