"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלחמה ברשתות: כך הפך המספר "7000$" לסמל הסתה נגד ההסברה הישראלית

בחודשים האחרונים התגובה 7000$ הפכה לנפוצה בתכני הסברה ישראלים ברשתות החברתיות • מאיפה זה הגיע, ולמה דווקא המספר הזה? • צפו בסרטון

מורן פרארו, מערכת היום פלוס
,עודכן
0השמעה
ההאשטג שיצא משליטה ברשת ופוגע קשות בישראל. צילום: ללא קרדיט

המרחב הדיגיטלי הפך בשנים האחרונות לאחת הזירות המרכזיות במאבק הנרטיבי במלחמה. העובדה שאין לישראל מערך הסברה קבוע, או אחראי אחד שמנהל את השיח ברשת, מאפשרת לסיפור כמו זה של 7000$ להתפתח, ומראה בדיוק את הדפוס הפעולה של פרו פלסטינים בזירה הנוספת והקשה של ישראל ברשתות החברתיות.

הסיפור מתחיל במסמכים רשמיים שהודלפו ממשרד המשפטים האמריקאי תחת חוק FARA, המחייב כל גורם הפועל בארה״ב, בשם ממשלה זרה להירשם ולחשוף פעילות.

במסמכים נחשף כי משרד החוץ הישראלי שיתף פעולה עם חברתBridges Partners LLCבמסגרת פרויקט שנקרא“Project Esther”, שנועד לגייס משפיענים אמריקאים להפקת תוכן פרו־ישראלי.

בשום שלב במסמכים לא מופיע תשלום של 7,000 דולר למשפיען עבור פוסט. למעשה, המספר נולד מחישוב עיתונאי מתוך מספרים במסמך. תקציב כולל של כ־900 אלף דולר לקמפיין שחושב בין 14-18 משפיענים לכאורה, לאחר ניכוי עלויות הפקה ושירותים.

חלוקת הסכום שנותר במספר הפוסטים המשוער של כ- 75-90 פוסטים, יצרה מספר ממוצע של כ- 7000$ לפוסט. מדובר בהערכה שנעשתה בכתבה עיתונאית, ולא בשכר רשמי.

גם לגבי עצם ביצוע הקמפיין, אין הוכחה מהמסמכים לכך שהתוכן אכן עלה, או שהמשפיענים קיבלו תשלום שכזה על פוסטים. המשפיענים עצמם גם לא מוזכרים בשמות.

במקביל, בסמוך לפרסום המסמכים, התקיימה פגישה פומבית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין קבוצת משפיענים אמריקאים, המזוהים עם תמיכה בישראל.

שילוב התזמון והחישוב הפך את “7000” לויראלי, ומשם לתשובה ויראלית שמשמשת כתגובה אוטומטית לכל תוכן הסברה ישראלי.

הסיפור הזה מראה כיצד היעדר אסטרטגיה מתמשכת, לצד מהלכים נקודתיים שבסוף לא משיגים את מטרתם, מאפשר לתופעות אנטי ישראליות להתפתח במהירות ולהפוך לכלי בידי משתמשים, שרק מחכים להזדמנות להסית נגד ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר