כמו אליפות של מכבי, כמו זוכה נובל בעל שם יהודי, כמו משיח בן דוד - חלקים גדולים בציבור הישראלי סימנו דבר חדש שיפתור את כל הבעיות ויביא מזור לכל החוליים: ועדת חקירה ממלכתית.
אפתח בגילוי נאות - אני בעד. זהו צעד ראשון והכרחי של מדינה מתוקנת אחרי אסון גדול. אך הכמיהה לוועדת חקירה מציירת אותה, בטעות, כמחוללת הריפוי והתיקון הדרושים לנו כל כך. הממשלה מתנגדת להקמת ועדה, ומתנגדי הממשלה, שרואים בה את כל מה שרע, רואים בוועדה את כל מה שטוב. אך הרומנטיזציה של הוועדה היא לא רק מוטעית, אלא גם מסוכנת, וסופה הצפוי הוא משבר אמון נוסף בין מוסדות המדינה לציבור.
הזיכרון הקולקטיבי שלנו זוכר לטובה ועדות חקירה. ועדת אגרנט שלחה את אחראי מחדל 73' הביתה, ועדת אור טיפלה במשטרה אחרי מהומות אוקטובר 2000, ועדת ברלינר הצביעה על האחראים לאסון מירון. אך התבוננות מעמיקה יותר בפעילות הוועדות הללו מובילה לתובנה אחת: ועדת חקירה ממלכתית, גם הטובה ביותר, יכולה בסך הכל להצביע על הבעיה. ולא שזה לא חשוב, כבר אמרתי שאני בעד. אבל החלק הקל הוא לשלוח את הבכירים הביתה; החלק הקשה הוא ליישם את מסקנות הוועדה, שנוגעות לדרך שבה אנחנו מתנהלים לא רק ממסדית, אלא גם חברתית ותרבותית. במילים אחרות, רופא יכול לספר לחולה שיש לו אוטם בשריר הלב ולתת לו מדללי דם - אבל רק החולה עצמו יכול להפנים את עומק הבעיה ולהתחיל לצאת לרוץ בערב.
אסון ורסאי ב־2001 היה האסון האזרחי הגדול ביותר בישראל עד אז, ובעקבותיו הוקמה הוועדה "לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור". שלושת בעלי האולם וארבעה מהנדסים נכלאו, ושיטת הפל־קל נאסרה לשימוש. הצלחה, לא? אך הוועדה לא טיפלה ולא יכלה לטפל בתרבות ה"סמוך", בנטייה של מנהלי אירועים גדולים לרצות למקסם את האירוע, ובעיגול פינות מסוים בכל הקשור להיערכות למצבי חירום. הוועדה לא מנעה ולא יכלה למנוע את האסון האזרחי הגדול ביותר בישראל שהתרחש בהר מירון 20 שנה מאוחר יותר, שגם אחריו הוקמה ועדת חקירה.
בעקבות ועדת אור, כדורי גומי הוצאו משימוש המשטרה ונקבעה דרך חדשה לטיפול בהפרות סדר. בכירים עזבו או הועזבו מתפקידם, והשר לביטחון הפנים שלמה בן־עמי סיים בפועל את דרכו הפוליטית. תוצאות ראויות? בוודאי. האם נפתרו הבעיות שלטענת הוועדה הובילו לבלגן מלכתחילה - הסתה ערבית, תחושת קיפוח של ערביי ישראל ועוינות כללית בין יהודים לערבים? אפילו לא קצת. למעשה, מהומות אוקטובר 2000, שניצתו אחרי קריאות של מנהיגים ערבים "להציל את מסגד אל־אקצא", שחזרו את עצמן להפליא במהומות שומר החומות במאי 2021, שפרצו באותו מסגד עצמו.
ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא שלב חשוב במסעה של המדינה לתקן את השבר שאפשר לאויב לפלוש, לחטוף ולטבוח. אך אחרי פיטורי האחראים, ואחרי שישקע האבק, התיקון יצטרך לבוא מהנכונות שלנו, של כולנו, לבחון איפה האקו־סיסטם החברתי והתרבותי שלנו דורש עדכון
אפילו ועדת אגרנט, הגביע הקדוש של ועדות החקירה הממלכתיות, "שלחה את כולם הביתה", אך עיקר מסקנות העומק שלה - הצורך לשמוע כל הזמן קולות נוספים על ידי גיוון השורות באמ"ן, מינוי יועץ מודיעין לראש הממשלה, העברת המחקר המדיני מאמ"ן למשרד החוץ ועוד - לא מומשו עד עצם היום הזה. אמ"ן המאובן והיהיר שכשל ב־73' הוא אותו אמ"ן מאובן ויהיר שחזר לישון ב־23'.
ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא שלב חשוב במסעה של המדינה לתקן את השבר שאפשר לאויב לפלוש, לחטוף ולטבוח. אך אחרי פיטורי האחראים, ואחרי שישקע האבק, התיקון יצטרך לבוא מהנכונות שלנו, של כולנו, לבחון איפה האקו־סיסטם החברתי והתרבותי שלנו דורש עדכון. לראות במגוון עמדות ברכה, ולא איום, להעריך עבודה קשה ויסודית על פני טכנולוגיה נוצצת, ולקיים את המחלוקות הפוליטית הסוערות בצורה זהירה יותר. הרבה יותר קל להשליך את יהבנו על הרופא שירשום לנו מדללי דם. הרבה יותר חשוב להתחיל לצאת לרוץ בערב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו