"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קוראים לזה לוחמה פסיכולוגית

לרמקולים שהוצבו בזמן נאום נתניהו באו"ם ברצועה, עוד מטרה: קולות רמים מסמלים שליטה וסודקים את הביטחון העצמי של האויב • לא סתם קול המואזין מוגבר באזורים שבהם האסלאם מתעמת עם דתות אחרות

,עודכן
0השמעה
רמקולים ברצועת עזה, צילום: .

ההחלטהלשדר את נאום ראש הממשלה נתניהו באו"ם ברמקוליםלרצועת עזה עוררה תגובות היסטריות באופוזיציה הרל"ביסטית, שחשפו חוסר הבנה מוחלט באשר לחשיבות של לוחמה פסיכולוגית.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הפגין בורות, כשהגדיר את הצעד כ"טירוף מגלומני שאינו מתאים למדינה דמוקרטית" אלא "לרודן הצפון־קוריאני קים ג׳ונג און".

צבא ארה"ב הרבה להשתמש ברמקולים במלחמת העולם השנייה. כדי להגביר את ההשפעה הפסיכולוגית, לפעמים שילבו את הקריאות בהשמעת מוזיקה אמריקנית פופולרית (ג'אז, סווינג) - מוזיקה שאסורה היתה להאזנה בגרמניה הנאצית

לידיעת הקורא לפיד, דווקא הדרום־קוריאנים - כלומר הצד הדמוקרטי בעליל - החלו להפעיל מערך מתמשך של רמקולים חזקים מאוד (חלקם בהספק של עשרות קילוואט), לשידור תעמולה נגד המשטר בצפון מייד לאחר מלחמת קוריאה. הם לא היו היחידים. מדינות דמוקרטיות נוספות, ובראשן ארה"ב, בריטניה, מערב גרמניה ועוד פעלו בדרכים דומות ביחס לדיקטטורות אחרות, מסיבה ברורה: משטרים רודניים מבודדים את אוכלוסייתם ממקור מידע אמיתי, ושידור של מידע מבחוץ - באמצעות רמקולים, באמצעות שידורי רדיו או בכל דרך אחרת - מאפשר לעקוף את השליטה של הרודנים בנתיניהם ולהביא את המסר הדמוקרטי ישירות לקהל היעד השבוי בידי אידיאולוגיה טוטליטרית.

להפעלת הרמקולים יש מטרה נוספת, חשובה לא פחות: קולות עוצמתיים מסמלים שליטה במרחב, משדרים הגמוניה וגורמים לסדקים בביטחון העצמי של האויב. תהיתם מדוע קריאות מואזין מן המסגדים משודרות ברמקולים חזקים דווקא באזורים שבהם האסלאם מתעמת עם אמונות אחרות? הקריאות האלה מהוות נשק של ממש בלוחמה פסיכולוגית - מערכה שקיימת מאז ומעולם, וכוללת שימוש באמצעים פסיכולוגיים, תעמולתיים ותקשורתיים כדי לערער את רוח הלחימה, לבלבל, להפיץ פחד או להניע אוכלוסייה וצבא של הצד שכנגד לפעול כפי שהצד היוזם רוצה.

צבא ארה"ב הרבה להשתמש ברמקולים במלחמת העולם השנייה. כדי להגביר את ההשפעה הפסיכולוגית, לפעמים שילבו את הקריאות בהשמעת מוזיקה אמריקנית פופולרית (ג'אז, סווינג) - מוזיקה שאסורה היתה להאזנה בגרמניה הנאצית - ובכך יצרו תחושת "עולם חופשי ונעים" בצד השני.

הבריטים, שנעזרו במיטב המומחים למלחמה פסיכולוגית, הפיקו עלונים שנשאו ציטוטים מנאומי צ'רצ'יל והפיצו אותם מן האוויר מעל גרמניה ואירופה. חלקם הוטמעו גם בתעמולה שהגיעה דרך שידורי Radio 1212, תחנה מזויפת שהאמריקנים והבריטים הפעילו בגרמנית, במסווה של תחנה פרו־נאצית כביכול, ששילבה בתכניה מידע נכון ומידע מטעה. בניגוד ללפיד, אף אחד בבריטניה לא חשב שהפצת דברי ראש הממשלה בקרב אוכלוסיית האויב היא מעשה מגלומני או ראוי לרודנים. להפך, חוקרי מלחמת העולם השנייה תמימי דעים באשר לתרומה הסגולית של הלוחמה הפסיכולוגית בכלל, ושל פעולות בודדות מן הסוג האמור בפרט, לניצחון.

בעלות הברית התאמצו להביא מסרים מחזקים לחייליהן, שנפלו בשבי הגרמני. רמקולים לא יכלו לסייע, כי מחנות השבויים היו רחוקים מהחזית, אז המסרים הועברו באמצעות גלי רדיו והברחת עלונים - כלומר, עשו בדיוק מה שישראל עשתה כאשר דברי נתניהו נישאו, באמצעות הרמקולים, גם לאוזני החטופים שלנו, והלוואי שהפיחו בהם תקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר