מִי צָרִיךְ לוֹמַר סְלִיחוֹת?

בַּצֹּמֶת בַּקָּצֶה שֶׁל אוֹגוּסְט בּוֹאֲכָה אֱלוּל

כְּשֶׁקַּיִץ מַהְבִּיל נוֹשֵׁף בְּשֶׁקֶט בָּרוּחוֹת

וְצֵל שָׁרָב כָּבֵד יוֹדֵעַ שֶׁזְּמַנּוֹ שָׁאוּל

גּוֹבְרִים הַהִרְהוּרִים עַל הַיָּמִים, יְמֵי סְלִיחוֹת.

עוֹלָה הַתְּהִיָּה מִי פֹּה צָרִיךְ לוֹמַר סְלִיחוֹת

וְאִם בִּכְלָל אֶפְשָׁר לִמְחֹל עַל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים

שֶׁכִּמְעַט הִתְאַיְּדוּ בָּהֶם אוֹתָן הַהַבְטָחוֹת

שֶׁהִבְטַחְנוּ לְעַצְמֵנוּ לְקַיֵּם לִפְנֵי שָׁנִים.

כִּי מָה שָׁוָה פֹּה מְחִילָה מוּל כָּל הַיְּגוֹנוֹת:

טוֹבֵי בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ שֶׁאָבְדוּ פִּתְאוֹם

פְּצוּעִים בַּגּוּף, בַּנֶּפֶשׁ, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת,

הַשֶּׁסַע שֶׁקָּרַע פֹּה לִגְזָרִים אֶת הַחֲלוֹם.

וּמִי יִשָּׂא בָּאַחְרָיוּת לַנֶּפֶשׁ הָרְמוּסָה

וּלְעִקּוּר מִלִּים יוֹמְיוֹמִיּוֹת כְּמוֹ "מָה נִשְׁמַע?"

לַעֲכִירוּת הַזֹּאת שֶׁל הַשִּׁגְרָה הַמְּאוּסָה

לְקוֹל אַחֵינוּ הַבּוֹכִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

בַּצֹּמֶת בְּסוֹף הַשָּׁרָב, פִּנַּת חַגֵּי תִּשְׁרֵי

מוּל יַם הַמְּסָרִים וְהַשְּׁקָרִים הַמִּתְגָּרֶה

הַכֹּל פֹּה הִשְׁתַּנָּה בְּתוֹךְ שְׁנָתַיִם לְגַמְרֵי

וּמִי יִבְחַן פֹּה לְבָבוֹת בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי.