בשעה שאתם קוראים את השורות האלה, אני עושה דרכי מיוזע בתוך נחשול בני אדם בתור לביקורת הדרכונים.
אולי אפילו עוד קודם לכן - בתור לבדיקה הביטחונית.
את השבוע הבא אעשה באחת מבירות אירופה. יחד עימי עומדים כאן עוד אלפי ישראלים שנוסעים לבלות ולנפוש במקום כלשהו בעולם שאינו ישראל. דרך צלחה, ישראלים חמודים. סעו בשלום ותחזרו בשלום.
כאן צריך לשאול שאלה מעניינת: התקשורת והרשת מלאות עד אפס מקום בדיווחים על אירועים אנטישמיים ואנטי־ישראליים בעולם.
אין כמעט מהדורה שבה אין לפחות דיווח אחד על אירוע כזה. אין כמעט נאום של פוליטיקאי וציוץ של מנהיג שלא מדבר על המצב התדמיתי הקשה של ישראל בעולם.
איך זה שישראלים רבים כל כך שמים נפשם בכפם ונוסעים לאכול גלידה ולגלוש ברכבות הרים במקומות שהם עבורם מלכודות מסוכנות?
התשובה הראשונה קשורה כמובן לשגעת הנסיעות שאחזה בנו בשנים האחרונות, מאז נפתחו השמיים.
יכול להיות, אגב, שהיא נכונה, ויכול להיות שבאמת נשקפת סכנה לכל ישראלית וישראלי שסובבים באירופה. אבל זה לא נוגע לעובדה שהדיווחים על כך נגועים בפוליטיקה מכף רגלם ועד ראשם, ועל כן הם נזרקים לסל של כותרות שאינן משליכות על החיים המעשיים עצמם. עומדים בתור למשלוח המזוודות לאמסטרדם, ותוך כדי כך קוראים בנונשלנטיות פושים על אירועי זוועה אנטישמיים להחריד שמתרחשים בה ממש ברגע זה, כאילו לא מדובר באותו מקום עצמו.
כשחלום החו"ל פגש את ההיתכנות הכלכלית - נוצר מפץ גדול שהוא יותר חזק מהכל. מבחינה זו, הסכנה שבהישארות בארץ באוגוסט גבוהה הרבה יותר מאשר הסכנה להיפגע בידי טרוריסט תומך פלשתין במרכז פריז.
אבל הסיבה האמיתית יותר קשורה לליבת העניין.
אנחנו לא באמת מאמינים.
אנחנו לא מאמינים ליצרני ההיסטריה בעניין, מפני שיש להם אינטרס. וכשיש אינטרס - יש נטייה להגזים ולהפריז.
מה שיפה הוא שהאינטרס, בעניין הזה, כפול. הוא קיים בכל הצדדים הפוליטיים. למתנגדי הממשלה יש אינטרס להגדיל ולהעצים את המצב התדמיתי הירוד של ישראל בעולם כדי להוכיח את טענתם בדבר אוזלת ידה של הממשלה. לתומכי הממשלה, לעומת זאת, יש אינטרס להגדיל ולהפריז בעניין כדי להדגיש עד כמה גדולה השנאה ועד כמה רב כוחו של האויב. זאת, כדי להעצים את העמדה הגורסת כי יש להגביר את הלחימה ולהתקדם לעבר ניצחון.
והאזרח האומלל, אם הוא לא סגור על העמדה המדויקת שלו בחלוקה הדיכוטומית הזו, וגם אם אין לו עמדה פוליטית בכלל, מבין בחושיו הטובים את מערך האינטרסים שמנהל את הוויכוח, כל ויכוח, ויודע שמישהו כאן, או מישהם כאן, מגזימים מאוד. הוא אפילו לא יודע את זה. הוא מרגיש את זה, הוא יודע שהשורה "מאוד־מאוד מסוכן לישראלים היום באירופה" היא דעה פוליטית יותר משהיא שורה אינפורמטיבית.
יכול להיות, אגב, שהיא נכונה, ויכול להיות שבאמת נשקפת סכנה לכל ישראלית וישראלי שסובבים באירופה. אבל זה לא נוגע לעובדה שהדיווחים על כך נגועים בפוליטיקה מכף רגלם ועד ראשם, ועל כן הם נזרקים לסל של כותרות שאינן משליכות על החיים המעשיים עצמם. עומדים בתור למשלוח המזוודות לאמסטרדם, ותוך כדי כך קוראים בנונשלנטיות פושים על אירועי זוועה אנטישמיים להחריד שמתרחשים בה ממש ברגע זה, כאילו לא מדובר באותו מקום עצמו.
אשרי הלא־מאמין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו