החלטת הקבינט, הידועה מראש לאור השיח בימים שקדמו לה, והראיון (בשפה הזרה) שנתן ראש הממשלה נתניהו שעות לפני הקבינט ובו למעשה כבר עדכן על ההחלטה, הכניסו אותנו לעידן חדש שעוד לא היינו בו.
ההחלטה בת חמשת הסעיפים מעידה אולי על הכוונה הכללית, אך היא רחוקה מאוד מהשגה - גם בממד הזמן וגם במהות. סעיף "פירוק חמאס מנשקו", למשל, הוא סעיף הנתון לפרשנות. יש שייראו בו מלחמה עד המחבל, הפיר והמנהרה האחרונים - "מלחמת לנצח", אם תרצו. מצד שני, יכול הרמטכ"ל לומר, ובמידה רבה של צדק, כי חמאס כארגון סדור כבר פורק מתשתיותיו ומיכולותיו, בוודאי ביחס לנקודה שממנה התחלנו.
הרמטכ"ל המליץ לקבינט, ולא בהתרסה, להסיר את שחרור החטופים ממטרות המלחמה - כי הוא יודע באמת מהי משמעות המהלך: מבצע מסוג זה יימשך חודשים רבים ויסכן את החטופים החיים
גם נוסח הסעיף האחרון, שמכוון "לממשל אזרחי שאיננו חמאס או הרשות הפלשתינית" שיבוא אחרי "שליטה ביטחונית" ישראלית (זמנית? לשנים?), נתון לפרשנות שאותה כל צד יכול להבין כרצונו, כאמונתו או כתפיסתו - החל בממשל צבאי ועד סיפוח וחזרה להתיישבות יהודית ברצועת עזה.
הסעיף על "שחרור כל החטופים" מופיע בסיכום הקבינט רק כדי שלא נגיד אחר כך שלא "נלחמנו" להשבתם. זאת בניגוד לכל ההערכות שמבצע מסוג זה יימשך חודשים רבים ויסכן את החטופים החיים, כשראינו בסרטונים האחרונים מה משמעות הזמן למרביתם, ולאחר שהרמטכ"ל המליץ לקבינט, ולא בהתרסה, להסיר את שחרור החטופים ממטרות המלחמה - כי הוא יודע באמת מהי משמעות המהלך.
ישראל איבדה את המנופים
גם אחרי ישיבת הקבינט שהצהירה כי הולכים עד הסוף להכרעת חמאס ולהחזרת החטופים נשארנו עם אותם סימני שאלה גדולים ועם ספקנות עוד יותר גדולה. האם המהלך הזה, שאותו עוד לא ניסינו, הוא זה שיביא את השינוי?
ראשית, כלל לא בטוח שנגיע לשלב יישום הנחיות הקבינט. תחילת היכולת להשתלט על העיר עזה תלויה בשלבים שיימשכו זמן רב - פינוי קצת פחות ממיליון עזתים למקום אחר, הכנת תשתית לקליטתם, גיוס מחדש של עשרות אלפי אנשי מילואים והכנתם לתוכנית החדשה - זמן שיכול להוות חלון לחידוש המו"מ בלחץ ארה"ב והמתווכות.
שנית, החלטת הקבינט מגיעה לאחר 22 חודשי מלחמה שבהם לא הושגו מטרותיה, לאחר ניסוי של צורות ניהול לחימה שונות - מפשיטות ועד השתלטות, מכיבוש ועד טיהור; מעצירת סיוע הומניטרי ועד שחרור כל מגבלה ואפשור סיוע הומניטרי על ידי כל מדינה או ארגון שרק מעוניין בכך; מחוסר רצון להפסיק את המלחמה, דרך מו"מ רק תחת אש, ועד מתן 10 שעות הפסקת אש ביום לטובת סיוע הומניטרי.
כך, באופן עקבי, איבדה ישראל כל מנוף שהיה לה במו"מ מול חמאס, ואף שפירקנו את גדודיו ואת חטיבותיו, לאחר שחיסלנו כמעט את כל בכיריו ולאחר שפגענו ברבות מיכולותיו - הוא לא זז מדרישותיו.
זו גם החלטה שהתקבלה בניגוד להמלצת הרמטכ"ל והדרג הביטחוני, כך שיציאה למהלך כה משמעותי בעיתוי כה בעייתי - בהקשר החטופים, בהקשר הזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנימית בישראל - תקשה על הדרג המדיני לגלגל את האחריות לדרג הצבאי אם המהלך לא יצליח (בהנחה שבכלל נגיע לפתיחתו).
מאחר שהדרג המדיני הוא זה שהביא את ההמלצה ודחף לפעולה, ייוותר לו רק "להאשים" את הדרג הצבאי בכך שלא עמד ביעדים שהוגדרו לו - "שחרור כל החטופים". את הכיוון הזה עוד לא ניסינו!
הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו