"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ללכת עד הסוף? את זה עוד לא ניסינו
הנחיית הקבינט הביטחוני להשלים את ההשתלטות על רצועת עזה כדי להביא להכרעת חמאס היא עוד שלב בצעדי ניסוי וטעייה שנמשכים כבר 22 חודשים • האם המהלך הזה יביא את השינוי?
נתניהו, כ"ץ וזמיר. צילום: מעיין טואף/לע"מ
החלטת הקבינט וחמשת הסעיפים להכרעת המלחמה

ללכת עד הסוף? את זה עוד לא ניסינו

הנחיית הקבינט הביטחוני להשלים את ההשתלטות על רצועת עזה כדי להביא להכרעת חמאס היא עוד שלב בצעדי ניסוי וטעייה שנמשכים כבר 22 חודשים • האם המהלך הזה יביא את השינוי?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

החלטת הקבינט, הידועה מראש לאור השיח בימים שקדמו לה, והראיון (בשפה הזרה) שנתן ראש הממשלה נתניהו שעות לפני הקבינט ובו למעשה כבר עדכן על ההחלטה, הכניסו אותנו לעידן חדש שעוד לא היינו בו.

ההחלטה בת חמשת הסעיפים מעידה אולי על הכוונה הכללית, אך היא רחוקה מאוד מהשגה - גם בממד הזמן וגם במהות. סעיף "פירוק חמאס מנשקו", למשל, הוא סעיף הנתון לפרשנות. יש שייראו בו מלחמה עד המחבל, הפיר והמנהרה האחרונים - "מלחמת לנצח", אם תרצו. מצד שני, יכול הרמטכ"ל לומר, ובמידה רבה של צדק, כי חמאס כארגון סדור כבר פורק מתשתיותיו ומיכולותיו, בוודאי ביחס לנקודה שממנה התחלנו.

הרמטכ"ל המליץ לקבינט, ולא בהתרסה, להסיר את שחרור החטופים ממטרות המלחמה - כי הוא יודע באמת מהי משמעות המהלך: מבצע מסוג זה יימשך חודשים רבים ויסכן את החטופים החיים

גם נוסח הסעיף האחרון, שמכוון "לממשל אזרחי שאיננו חמאס או הרשות הפלשתינית" שיבוא אחרי "שליטה ביטחונית" ישראלית (זמנית? לשנים?), נתון לפרשנות שאותה כל צד יכול להבין כרצונו, כאמונתו או כתפיסתו - החל בממשל צבאי ועד סיפוח וחזרה להתיישבות יהודית ברצועת עזה.

הסעיף על "שחרור כל החטופים" מופיע בסיכום הקבינט רק כדי שלא נגיד אחר כך שלא "נלחמנו" להשבתם. זאת בניגוד לכל ההערכות שמבצע מסוג זה יימשך חודשים רבים ויסכן את החטופים החיים, כשראינו בסרטונים האחרונים מה משמעות הזמן למרביתם, ולאחר שהרמטכ"ל המליץ לקבינט, ולא בהתרסה, להסיר את שחרור החטופים ממטרות המלחמה - כי הוא יודע באמת מהי משמעות המהלך.

לוחמי צה"ל בעזה,צילום: דובר צה"ל

ישראל איבדה את המנופים

גם אחרי ישיבת הקבינט שהצהירה כי הולכים עד הסוף להכרעת חמאס ולהחזרת החטופים נשארנו עם אותם סימני שאלה גדולים ועם ספקנות עוד יותר גדולה. האם המהלך הזה, שאותו עוד לא ניסינו, הוא זה שיביא את השינוי?

ראשית, כלל לא בטוח שנגיע לשלב יישום הנחיות הקבינט. תחילת היכולת להשתלט על העיר עזה תלויה בשלבים שיימשכו זמן רב - פינוי קצת פחות ממיליון עזתים למקום אחר, הכנת תשתית לקליטתם, גיוס מחדש של עשרות אלפי אנשי מילואים והכנתם לתוכנית החדשה - זמן שיכול להוות חלון לחידוש המו"מ בלחץ ארה"ב והמתווכות.

שנית, החלטת הקבינט מגיעה לאחר 22 חודשי מלחמה שבהם לא הושגו מטרותיה, לאחר ניסוי של צורות ניהול לחימה שונות - מפשיטות ועד השתלטות, מכיבוש ועד טיהור; מעצירת סיוע הומניטרי ועד שחרור כל מגבלה ואפשור סיוע הומניטרי על ידי כל מדינה או ארגון שרק מעוניין בכך; מחוסר רצון להפסיק את המלחמה, דרך מו"מ רק תחת אש, ועד מתן 10 שעות הפסקת אש ביום לטובת סיוע הומניטרי.

כך, באופן עקבי, איבדה ישראל כל מנוף שהיה לה במו"מ מול חמאס, ואף שפירקנו את גדודיו ואת חטיבותיו, לאחר שחיסלנו כמעט את כל בכיריו ולאחר שפגענו ברבות מיכולותיו - הוא לא זז מדרישותיו.

זו גם החלטה שהתקבלה בניגוד להמלצת הרמטכ"ל והדרג הביטחוני, כך שיציאה למהלך כה משמעותי בעיתוי כה בעייתי - בהקשר החטופים, בהקשר הזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנימית בישראל - תקשה על הדרג המדיני לגלגל את האחריות לדרג הצבאי אם המהלך לא יצליח (בהנחה שבכלל נגיע לפתיחתו).

מאחר שהדרג המדיני הוא זה שהביא את ההמלצה ודחף לפעולה, ייוותר לו רק "להאשים" את הדרג הצבאי בכך שלא עמד ביעדים שהוגדרו לו - "שחרור כל החטופים". את הכיוון הזה עוד לא ניסינו!


הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו