"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העתיד הישראלי בבתי הספר: פחות ציונים, יותר ציונות

לא יקרה כלום אם במקום להתמקד בציונים, בית הספר ייצא החוצה לעבודת כפיים יום בשבוע • בהיסטוריה של המדינה זה כבר קרה - ילדים יצאו למלא שקי חול במלחמות • אם אפשר לפספס ימי לימודים על בידוד בקורונה, אפשר להרוויח ימי התנדבות במשימות לאומיות

,עודכן
0השמעה
תלמידים בנטיעות, צילום אילוסטרציה: דוברות מיתרים

תחילת הקיץ אלו ימי ההולדת שלי, של הדר ושל שני הבנים שלנו. תמיד כשאני חושב על ברכות לילדים, אחרי כל החומר והמתנות, מה שהכי הופך לי את הבטן זו השאלה - אילו בני אדם הילדים שלנו יהיו.

המענה לשאלה הזו לא נמצא במערכת החינוך של היום. הוא נמצא בבנות ובבני נוער שמגיעים לחוות עזובות והופכים אותן לפנינה, בצעירים שמסתערים על מקלטים שצריכים ניקוי, גנים שצריכים שיקום, מצפים שצריכים בנייה. זה נוער שיודע להתגייס ולהגיע לכל נקודה שצריכים אותו - למרות מגבלות המערכת, ולא בזכותן.

החזון שמנחה אותנו פשוט: כל ילד צריך להיות חלק מעשייה משמעותית. לא רק ללכת לבית הספר או לחוג ולחזור הביתה. גם נער שגר בכפר סבא צריך לקחת חלק בבנייה של מצפה בבקעה או ברמת הגולן. כל ישראלי צריך לגעת באדמה, לשתול, להיות חלק מהעשייה החקלאית. אפשר לגור איפה שרוצים, אבל חייבים להיות חלק מהבנייה של המדינה מחדש.

הבעיה היא שרוב מערכות ההוראה שלנו בנויות להכשיר תלמידים לקבל ציונים, לא לקחת אחריות. התוצאה: הכי קל זה כשהילד נסגר אחרי בית הספר עם המחשב בחדר, אך הכי חשוב זה להיות הורה שפעם בשבוע מסיע אותו להיות חלק מהבנייה, שמחנך את הילדים להיות פעילים בקהילה, לטייל איתם כדי שתצמח אהבת הארץ.

מצפן החזון הציוני

מערכת החינוך של היום מכוונת לערכים אוניברסליים שיתאימו לכל יישוב ומגזר. בואו נהיה כנים: זה לא עובד. לא משנה מאיזו מפלגה שר החינוך - כולם פוחדים לקבל החלטות אמיצות. במקום זה, אנחנו צריכים חינוך לציונות מתוך חיבור לעשייה, לאהבת הארץ ולהכרתה.

זה הזמן לקבל החלטה אמיצה ולא רק להעביר קדנציה. בכל בית ספר צריכה להיות תוכנית חינוך לאידיאולוגיה הציונית, ובכל בית ספר חייבת להיות תוכנית לחיבור לאדמה. להרחיב את של"ח לכל בתי הספר, לא רק לחלק. לא יקרה כלום אם במקום להתמקד בציונים, בית הספר ייצא החוצה לעבודת כפיים יום בשבוע.

זה לא רעיון מהפכני. בהיסטוריה של המדינה זה קרה - ילדים יצאו למלא שקי חול במלחמות. אם אפשר לפספס ימי לימודים על בידוד בקורונה, בוודאי אפשר להרוויח ימי התנדבות במשימות לאומיות.

החזון הציוני הוא המצפן של המדינה. אותו מצפן שהוביל להקמת המדינה, צריך להמשיך לרתום גם את הקהלים שעדיין לא מזדהים עד הסוף עם הרעיון הציוני - לסייע לחברה החרדית, הבדואית, ואפילו הערבית, להיות חלק מהתרומה ואף לקחת חלק בעול הביטחון.

להיות תלמיד זה לא רק לבוא בשמונה, לצאת בשתיים ובכיתה י"ב לסמן וי – "עשיתי בגרות". בישראל שלאחר 7 באוקטובר, להיות תלמיד זה להיות חלק מהבנייה של המדינה מחדש.


הכותב הוא סמנכ"ל חינוך בארגון "השומר החדש" וממייסדי הארגון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר