הייתי ילד בן 5, במקלט טחוב ברחובות, כשפרצה מלחמת ששת הימים. אבל חוויית הניצחון הלאומי נחקקה בתודעתי לנצח. שנים רבות חלפו, אבל את החוויה ההיא במקלט ברחובות מעולם לא חשתי שוב.
לאורך השנים, חשבתי שהקושי להציע לישראליות מציאות אחרת, מחוץ לסבבים, לאובדן המשמעות ולייאוש, נובע מכך שכבר שני דורות צמחו כאן בלי לחוש את חוויית הניצחון. הצלחת הסכמי אוסלו שהפכו ארגון טרור לישות מדינית בלב ארצנו, לא היתה רק מדינית אלא גם ובעיקר תודעתית. עצם המחשבה על ניצחון והשבת השליטה בעזה לידי ישראל, הפכה לבלתי לגטימית. לכן לא היו לצה"ל תוכניות מגירה לכיבוש עזה, אבל כן היו תוכניות מדהימות לפעולה בטהרן...
מה שקורה עכשיו הוא שלראשונה מאז מלחמת ששת הימים, עם ישראל מתחיל לחוות שוב את חוויית הניצחון, וזהו פתח לעתיד חדש, עתיד שבו יקום כאן דור שמרשה לעצמו לחשוב כמעצמה אזורית ולא כגרורה, כבעל הבית ולא כאורח זמני.
מתוך תודעת הניצחון החדשה לא נדבר עוד בשפת ה"טפטופים", לא נסכים עוד לסבבים חסרי פשר על מזבח תודעה משוללת זהות וחזון - לא נשוב ונהיה מין גטו חמוש המלקק את פצעיו לאחר פוגרום, וכל שהוא מייחל לו זו הפוגה קצת יותר ארוכה - עד לפוגרום הבא.
עכשיו, אחרי מכת החסד האמריקנית שהשלימה (כך אנו מקווים) את הפעולה הישראלית, אפשר לחלום על תבוסה מוחלטת של האויב ועל שינויים משטריים אצלו. אנו חולמים על השבת הכבוד הלאומי הנרמס שלנו, על שכנים שמכבדים את היותנו מעצמה אזורית ומורתעים ממנה.
לא להכרה וללגיטימיות אנו שואפים, יש לנו זהות ברורה ובוטחת ואין לנו צורך בהם. את ההתנהלות עם שכנינו נבסס על כבוד, הרתעה, מסחר, ושיתוף פעולה מתוך יחסים קורקטיים מבוססי אינטרסים - זהו!
תודעת הניצחון הלאומי המחלחלת עכשיו תחליף את תודעת ה"שלום" ששיתקה אותנו נוכח הכנותיה הגלויות של מצרים להשמדתנו.
ישראל הרואה עצמה כמעצמה אזורית, לא תיתן יותר למצרים להמשיך ולהציף את סיני בעוד ועוד אוגדות משוריינות תוך הפרה בוטה של הסכם ה"שלום" - הסכם שסאדאת עצמו הגדיר בספרו כפיסת נייר ותו לא.
אנו נפעיל את כל מנופי הלחץ שבידינו ונדרוש את פינוי כל הכוחות המצריים שהוצבו כמטחווי יום נסיעה אחד של טנק מבאר שבע.
מתוך התודעה החדשה, נדע לדרוש מהסעודים מחיר בתמורה להגנתנו מאיראן גרעינית. לא נמשיך מתוך התודעה הישנה לשלם במטבע קשה תמורת "שלום" עימם.
כמעצמה אזורית, נבין ונגרום לכולם להבין, שגם לנו יש אינטרסים באזור שחייבים להתחשב בהם. נדע לדחות דרישות אמריקניות לוויתורים ולתבוע תחתן לחץ אמריקני על מצרים ועל סעודיה לקלוט את העזתים, לפחות זמנית, עד שיתפזרו ברחבי תבל. לעולם לא ניכנע ללחצים להקים בלב ארצנו פצצה מתקתקת בדמות "מדינה פלשתינית" תמורת עוד אשליה של הסכם עם עמי ערב.
אנו עם עתיק הנושא את בשורת החירות והצדק, עם ששב למולדתו המובטחת והקים בה מעצמה אזורית המנצחת את אויביה וניצבת בחזית ההגנה על ציוויליזציית עמי החירות.
מתוך התודעה הזו נדע להתייחס אל התפרקות הסכמי סייקס־פיקו ואל המרחב שבין הירדן והפרת, כאל אזור השפעה של מעצמה מנצחת. לא נזמין את טורקיה, רוסיה, איראן, ואולי גם סין לעשות זאת במקומנו.
כמעצמה אזורית, נבין ונגרום לכולם להבין, שגם לנו יש אינטרסים באזור שחייבים להתחשב בהם. נדע לדחות דרישות אמריקניות לוויתורים ולתבוע תחתן לחץ אמריקני על מצרים ועל סעודיה לקלוט את העזתים, לפחות זמנית, עד שיתפזרו ברחבי תבל
הניצחון הגדול יוצר תודעה חדשה ושרשרת של הזדמנויות גיאו־פוליטיות. בל נחזור על טעות ששת הימים. בל נהפוך את ההישג המדהים של נתניהו ומערכת הביטחון - את הנס הגלוי שנפל עלינו משמיים - לעוד סבב, שיוביל את בנינו שוב אל אותה סכנה בתוך שנים אחדות.
הפעם חולמים וחושבים כמעצמה אזורית, ומשאירים את מפתחות ההר בידינו.
הכותב הוא יו"ר מפלגת "זהות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו