מְשַׁל הָאִישׁ שֶׁתָּקַף כֶּלֶב

הַסִּפּוּר עַל הָאִישׁ שֶׁתָּקַף אֶת הַכֶּלֶב

וְהִכָּה בְּלִי רַחֵם אֶת אוֹתָהּ הָאִשָּׁה

שֶׁנִּסְּתָה לְגוֹנֵן בְּגוּפָהּ כְּמוֹ עַל יֶלֶד

וְחָטְפָה בְּעַצְמָהּ אַלִּימוּת מְבִישָׁה.

כֵּן, סִפּוּר הַזְּוָעָה, אִם תִּרְצוּ, הוּא עָלֵינוּ

מִין מָשָׁל מְבָאֵס אוֹ מַרְאָה עֲקוּמָה

עַל אָבְדָן הַחֶמְלָה שֶׁל רַבִּים מִבֵּינֵינוּ

הַמְּזַנֶּקֶת גָּבוֹהַּ בִּזְמַן מִלְחָמָה.

זֶה נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ קֹטֶב אַחֵר שֶׁנִּגְלֶה

בִּתְקוּפָה מְדַמֶּמֶת עוֹכֶרֶת כָּל אֹשֶׁר

שֶׁל עַרְבוּת הֲדָדִית וְאוֹר בַּאֲפֵלָה

וּגְדוּדִים הַמְּבַקְּשִׁים לְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ.

אַךְ הַצַּד שֶׁל הָרֹעַ נִזּוֹן מֵהָרֹעַ

שֶׁתּוֹסֵס בַּאֲוִיר כֹּה סָמִיךְ וְרָעִיל

הַפּוֹרֵץ מֵהַכָּאוֹס הַיְשֵׁר אֶל הַמּוֹחַ

וְעוֹשֶׂה בּוֹ שְׁפָטִים וּמְסַכְסֵךְ וּמַטְרִיל.

כֵּן, הָאִישׁ הַמְּנֻוָּל שֶׁתָּקַף אֶת הַכֶּלֶב

יִתְחַלֵּף בְּאַחֵר, תּוֹךְ צִיּוּץ מְשֻׁגָּע

אָז פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְעִצְרוּ אֶת הַדֶּלֶק

לְמַבְעֵר הַשִּׂנְאָה וְלָרֶצַח הַבָּא.