למה לא אינדונזיה?

היא הוזכרה על ידי הנשיא טראמפ בהקשר לטרנספר של העזתים, אבל מה יקרה אם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם תהפוך לבעלת ברית של ישראל? זה יכול לקרות מוקדם משחושבים.

כבר כמה שנים אנחנו בקרן משפחת רודרמן, יחד עם ארגונים שותפים, מזהים את הפוטנציאל שביחסים עם אינדונזיה. מדובר בהזדמנות אסטרטגית אדירה, והאינטרס כולו שלנו. אינדונזיה צריכה להיות הבאה בתור לנורמליזציה אחרי סעודיה.

ישראל אמנם היתה מהראשונות שהכירו בעצמאות של אינדונזיה ותמכה בהצטרפותה לאו"ם ב־1950, אך מעולם לא התפתחו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות, בעיקר בשל השפעת אג'נדות שונות מהעולם הערבי. לכן היה ניתן לחשוב שמדובר במדינה עוינת השוללת את קיומה של ישראל, אבל שימו לב: בשנת 2022 ערכנו מחקר בשיתוף מכון המחקר הבריטי IMPACT-se, שבו נכנסנו לעומק תוכנית הלימודים האינדונזית וערכי הליבה במדינה - וגילינו תמונה מפתיעה.

במקום הסתה ושנאה, מצאנו דגש על כבוד בין־דתי, היסטוריה יהודית, שלילה מוחלטת של ערכי מלחמה והרג, ואפילו אזכורים חיוביים של ישראל והתייחסות לשואה. רצונה של אינדונזיה להקנות עקרונות של שלום, ערכים ליברליים וסובלניים והכרה בהיסטוריית העם היהודי בארץ ישראל - הציג לנו בסיס מעודד לטיפוח חינוך חיובי כלפינו. המסר היה ברור: באינדונזיה יש עם מי לדבר.

מאז תוכנית הלימודים השתדרגה, ספרי הלימוד חודשו ומכון המחקר עובד על המשך, שמשקף גישה אפילו טובה יותר מבתוכנית הלימודים הקודמת.

לנתונים אלה אפשר להוסיף את מעמדה הבינלאומי של אינדונזיה - המדינה המוסלמית הגדולה בעולם: כ־87 אחוזים מתוך כ־284 מיליון אזרחיה הם מוסלמים סונים, אך דווקא בגלל אופייה הדמוקרטי, הגישה הסובלנית שלה והשאיפה שלה להיות שחקן מוביל בזירה הבינלאומית, היא נראית שותפה אידיאלית לישראל ויעד מתאים לנרמול יחסים.

כפי שראינו בהסכמי אברהם, נורמליזציה יכולה להוביל לשיתופי פעולה פוריים בתחומי ההייטק, הדיגיטל והחדשנות, ובכך לתרום לצמיחה כלכלית משמעותית. שתי המדינות עשויות לזכות לעדנה בזירה הבינלאומית: אינדונזיה תזכה בהזדמנות לחזק את מעמדה ולהציב עצמה כמתווכת וכמובילה לדו־קיום ולחדשנות, וישראל תוכל להרחיב את יחסיה עם העולם הערבי ולבסס קרקע ליחסים עם מדינות נוספות בהמשך.

תחשבו אסטרטגית: אל מול האתגרים, מתבקש ליצור קואליציה חזקה עם מדינות אסלאם ולפתח שיתופי פעולה כלכליים ומדיניים, שישנו את הסנטימנט כלפי ישראל ואף ישפיעו על המזרח התיכון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה יאיץ את הסיכויים להסכם מול אינדונזיה, ולכן עלינו להתחיל לחשוב לקדם את נרמול היחסים, לקדם שותפות מתוך אינטרסים משותפים.

אני תמיד אומרת, למה לא לחלום בגדול? אם ישראל רוצה להמשיך לפרוץ גבולות בזירה הדיפלומטית, אינדונזיה היא היעד הבא. נדרשו שנים כדי לראות שהשלום עם דובאי אפשרי, שלא לדבר על סעודיה. כשחולמים על יחסים בינלאומיים באסיה ובמזרח התיכון, כבר הבנו שמשתלם לצאת מהקופסה - להפסיק להגיד למה לא, ולהתחיל להגיד למה כן.