שקט, רוצחים

כשנפל משטרו שלבשאר אל־אסדבסוריה ציפו רבים למעשי נקם וטבח בבני העדה העלאווית במדינת המקור של משפחת אסד.

העלאווים היו מזוהים עם משטרו של בשאר יותר מכל עדה אחרת, משום שמילאו תפקידי מפתח במנגנוני הצבא והביטחון שלו. לכן הם נתפסו כשותפים לפשעיו, רצח מאות אלפי סורים, רבים מהם בנשק כימי, במהלך מלחמת האזרחים שהשתוללה במדינה.

אלא שהטבח בעלאווים התמהמה. משטרו שלאחמד א־שרעביקש לשדר מתינות כדי לזכות בלגיטימציה ובתמיכה כלכלית מן העולם. חיסול החשבונות עם העלאווים נדחה, אבל חייהם הפכו הפקר. מאות אלפים סולקו מהצבא וממנגנוני הממשל, איבדו את פרנסתם והפכו חשופים להתנכלויות, למעשי שוד ואפילו לרצח.

מעשי טבח ורצח במזרח התיכון אינם דבר חדש או מפתיע. זהו המזרח התיכון הישן, שאותו אנו מכירים מאז ומעולם. אמת שראוי להזכיר לכל מי שמתפתה לחלום על מזרח תיכון חדש, העתיד להפוך לשווייץ או לסינגפור. לא ולא. באזורנו מדברים ברובים ובכדורים ומנהלים ופותרים סכסוכים בעזרת מעשי טבח.

כך הוכנה הזירהלמרחץ הדמים שידעה סוריה לפני כשבוע.א־שרע ואנשיו טוענים כי בכל אשמות איראן וחיזבאללה, שגייסו את העלאווים באזור מגוריהם בחוף הסורי לניסיון הפיכה נגד המשטר החדש בדמשק. אפשר שיש אמת בטענות אלו, אבל מה שברור הוא שאנשיו של א־שרע יצאו למתקפת נגד, פשטו על עיירות וכפרי העלאווים וטבחו באזרחים החיים בהם, ואף שידרו את מעשי הטבח ברשתות החברתיות בבחינת דבר שראוי להתגאות בו.

המשטר החדש בדמשק מיהר להתנער ממעשי הטבח, ואף הכריז על הקמת ועדת חקירה שתמצה את הדין עם הרוצחים. לעזרתו התגייסו קטאר וערוץ "אל־ג'זירה" שבבעלותה, אשר מיהרו לנקות את הדם ולהכחיש כי בכלל התרחש טבח בעלאווים בסוריה, אגב - בדיוק כפי שהכחישו את מעשי הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר.

א־שרע יכול לטעון עד מחר שלא הוא נתן את ההוראה, אבל לכל אחד בסוריה ברורה רוח המפקד גם בלי שחתם על הוראה בכתב, וגם אם הוא מגנה את מעשי הטבח וקורא להפסיקם.

היה נשיא במצרים, איש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, שהתקשה להוציא מפיו את המילה "ישראל". הוא נהג להתחייב שמצרים תעמוד בכל התחייבויותיה הבינלאומיות, אבל את השם ישראל נמנע מלהוציא מפיו, מסר ברור לכולם מה באמת דעתו על הסכם השלום עימנו - שספק אגב אם היה שורד לו מורסי היה נותר בשלטון.

א־שרע מתקשה להגות את המילה "עלאווים", וכך למשל הוא לא הזכיר אותם כלל באף אחד מנאומיו מאז תפס את השלטון במדינה, ואפילו לא כשגינה את מעשי הרצח שהתרחשו בחוף הסורי. אבל אל חשש! בעשור שקדם לעלייתו לשלטון הוא דווקא הרבה להזכיר את העלאווים, בכל פעם כשהסביר בנאומיו שמדובר בכופרים שאינם מוסלמים, ושעל כן דינם מוות.

מעשי טבח ורצח במזרח התיכון אינם דבר חדש או מפתיע. זהו המזרח התיכון הישן, שאותו אנו מכירים מאז ומעולם. אמת שראוי להזכיר לכל מי שמתפתה לחלום על מזרח תיכון חדש, העתיד להפוך לשווייץ או לסינגפור. לא ולא. באזורנו מדברים ברובים ובכדורים ומנהלים ופותרים סכסוכים בעזרת מעשי טבח.

אבל לאיש לא אכפת כל עוד "הרוצחים הם משלנו". כך נאספו מנהיגי ערב ברבת עמון וקודם לכן בקהיר, התייצבו מאחורי עזה ומאחורי "סוריה החדשה", והכריזו בלא בושה שישראל היא מקור בעיותיו של המזרח התיכון. אף צדיק אחד לא נמצא בסדום, גם לא מקרב "ידידינו" בעולם הערבי, שהיה מוכן לגנות את מעשי הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר.

אבל סוריה כיום על הגל, כולם מחפשים את קרבתה, אפילו ארה"ב ובעתיד אולי גם ישראל. אחרי הכל, אנו מדברים עם חמאס ועם חיזבאללה, אז למה בעצם לא עם א־שרע? את זה מבינים הכורדים החוששים שהאמריקנים יפקירו אותם לטורקיה, עוד מדינה שהמורשת שלה מבוססת על מעשי טבח ורצח. הכורדים מיהרו להתחבק עם א־שרע, ובעקבותיהם ילכו גם הדרוזים.

ומהו הלקח? במזרח התיכון אין הזדמנות שנייה לחלש או למי שאינו מסוגל להגן על עצמו.