נשים מעוררות השראה - זה מתחיל בדוגמה אישית

"אני מכירה מישהי תותחית לזה", נכתב בעשרות הודעות שענו להודעה ששלחתי לפני ארבע שנים לקולגות ולחברות. חיפשתי נשים מעוררות השראה להרצות מול נערות בבתי ספר. אף אחת מהן לא חשבה שההודעה מיועדת אליה, שהעשייה שלה והיא עצמה מעוררות השראה.

אנחנו רגילות להקטין: לא לוקחות קרדיט על העשייה שלנו, ומצמצמות את ההישגים. זו תופעה רחבה הרבה יותר משנדמה לנו. חוסר הביטחון הפנימי הזה הוא חלק מדפוס רחב, שיסודו בגיל ההתבגרות, שבו הביטחון העצמי של נערות יורד בכ־30% בממוצע.

אחת הנטיות המוכרות של נערות היא לייחס הצלחות לגורמים חיצוניים וכישלונות לגורמים פנימיים: "אם לא הצלחתי - זה כי אני לא טובה. אם הצלחתי - היה לי מזל". ואיך אנחנו כאימהות? פעמים רבות אנחנו פשוט לא שמות לב שגם אנחנו נוטות לפעול באותם דפוסים. אין הרבה הבדל בין נערה צעירה שאומרת שהצליחה במבחן כי "היה קל", לבין אישה בוגרת שמייחסת מזל והזדמנות לקידום שקיבלה.

אחד המודלים לשינוי תפיסות כאלה הוא חשיפה לדמויות מעוררות השראה. נערה תהיה מה שהיא תראה, וכשהיא נחשפת למודלים נשיים מגוונים, קרובים (בבית) ורחוקים (במדיה) כאחד - תחושת המסוגלות והביטחון העצמי שלה עולה.

לכולנו חשוב לראות נשים במוקדי קבלת ההחלטות. לאחר 7 באוקטובר ועד היום, אנחנו עדים לחוסן וליכולות שנשים יודעות להביא בכל שדה אפשרי. זה גם אחד הנושאים המדוברים בשבוע האחרון, לאחר החלטת בג"ץ לשילוב נשים בעמדות ניהול בכירות במגזר הציבורי, שבו אנחנו עדות לפער הכי גדול בייצוג נשים. ממצב של תשע מנכ"ליות משרדי ממשלה לפני כארבע שנים - כיום אנחנו עם שתי מנכ"ליות מכהנות. זה בולט לאורך כל שרשרת הניהול.

נוסף על המגזר הציבורי - גם בהייטק, קטר המשק הישראלי, יש ייצוג חסר של נשים: לפי נתוני רשות החדשנות, נשים מהוות רק 34% מכלל עובדי תעשייה זו. נתוני הלמ"ס מצביעים על כ־61% נוכחות נשית במסדרונות הקמפוסים לתואר ראשון. אז למה במציאות המספרים שונים, וכיצד ניתן לשנות את המצב?

כשזה מגיע לבנות שלנו, אנחנו הרי רוצות ורוצים בשבילן הכל! שיצליחו, שיפרחו ושיממשו את מלוא הפוטנציאל שלהן, האישי, המקצועי, הכלכלי. אבל אם הן לא יראו אותנו - איך הן ישאפו לשם בעצמן?

נוסף על המאבק הציבורי, ולמאמצים הניכרים במגזר העסקי, באקדמיה ובצבא, אנחנו חייבות להבין שגם אנחנו חלק מהשינוי. להכיר ביכולות שלנו, להעז לצעוד קדימה, להציע עצמנו לתפקידים בכירים. ובמילים אחרות - לשבור את הדפוסים המקטינים שבהם אנחנו פועלות. השמיים לא יפילו אם נגיד "כן" להזמנה לכנס, ובטח לא אם ניקח קרדיט מלא על העשייה ועל ההישגים שלנו.

כשאנחנו נראה את עצמנו, הבנות שלנו בוודאות יראו אותנו וישאבו מאיתנו השראה. ומשם - השמיים הם הגבול!

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "שוות". "שבוע הנערה הישראלית", שיזמה העמותה, הפך לאירוע ההשראה הנשי הגדול בישראל. השנה ישתתפו בפעילות יותר מ־3,500 דוברות מעוררות השראה, שייפגשו עם כ־100 אלף נערים ונערות מרחבי הארץ