"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

רק הליכוד יכול - לעשות עסקאות חטופים

הליכוד ביצע עד כה שבע עסקאות חטופים, והחזיר 92 ישראלים תמורת 6,560 מחבלים • למעשה, כל ראש ממשלה מהליכוד חתם על עסקה לשחרור חטופים

,עודכן
0השמעה
תומכי הליכוד, צילום: יוסי זליגר

ביקורת רבה נשמעה ונשמעת על ממשלת הימין ועל העומד בראשהבסוגיית שחרור החטופים.אמירות קשות על כך שהממשלה רוצה במות החטופים, שאינה מקדשת חיי אדם, ושמשיקולים פוליטיים או משיחיים היא מטרפדת עסקאות. כעת, כשעסקת החטופים השנייה מאז 7 באוקטובר מתממשת - וגם אותה הצילו מקריסה - אפשר להניח את הסיסמאות בצד ולבחון את העובדות ההיסטוריות:

ראש הממשלה הראשון שביצע עסקת חטופים היה לוי אשכול מהמערך, שב־1968 שחרר 24 מחבלים תמורת 34 ישראלים שנחטפו בטיסת אל על לאלג'יריה. זהו גם המקרה הראשון - והיחיד - שבומספר המחבלים המשוחרריםהיה קטן ממספר הישראלים השבים.

ב־1979, ממשלתו של מנחם בגין שחררה 76 מחבלים תמורת אברהם עמרם. בכך נקבע רף תקדימי - ישראלי אחד שווה יותר ממחבל אחד. הרבה יותר.

יורשו של בגין, יצחק שמיר, חתם ב־1983 על מה שמכונה"עסקת ג'יבריל הראשונה", שבה 4,765 אסירים מכלא אנסאר שבלבנון שוחררו תמורת שישה חיילי נח"ל. היחס בעסקה זו עמד על 794 משוחררים לכל ישראלי - יותר מפי עשרה מהתקדים שקבע בגין.

ב־1985, שמעון פרס מהמערך חתם על עסקה שבמסגרתה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה חטופים, ו־700 מחבלים נוספים תמורת 39 נוסעי TWA שנחטפו בידי ארגון קש של חיזבאללה.

הבא בתור היה אריאל שרון, כראש הממשלה מטעם הליכוד, שב־2004 שחרר 450 מחבלים תמורת השבתו של אלחנן טננבוים והגופות של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד.

בשנת 2006, כראש הממשלה מטעם קדימה, אהוד אולמרט שחרר חמישה מחבלים תמורת גופותיהם של שני חיילים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב.

האם ניתן לטעון ברצינות שהימין מעדיף שחטופיו ימותו בשבי? הרי הימין שילם את המחירים הכבדים ביותר - ובכל זאת שב ונבחר על ידי מצביעיו, שלא בעטו בו מכל המדרגות. למעשה, כל ראש ממשלה מטעם הליכוד חתם על עסקאות לשחרור חטופים.

ב־1998 שחרר בנימין נתניהו 65 מחבלים תמורת גופותיהם של איתמר אליה, רז טבי וגיא גולן מאסון השייטת, וב־2011 שחרר 1,027 מחבלים תמורת גלעד שליט אחד - השחרור המאסיבי הראשון של מחבלים בשטחי יו"ש ועזה, ויחס החילופים הגבוה ביותר אי־פעם. בנובמבר 2023, לאחר אירועי 7 באוקטובר, נתניהו שחרר 240 מחבלים תמורת 80 ישראלים - ביחס של 1:3.

בסיכום כולל - בניכוי העסקה הנוכחית, שעדיין מתממשת ושאין לדעת את סופה בשלב זה - הליכוד ביצע עד כה שבע עסקאות חטופים, והחזיר 92 ישראלים תמורת 6,560 מחבלים, ביחס חילופים ממוצע של 71.3 מחבלים לכל ישראלי. המערך ביצע שלוש עסקאות, שבמסגרתן שחרר 1,874 מחבלים תמורת 76 ישראלים, ביחס ממוצע של 24.7 מחבלים לכל ישראלי, וקדימה החזירה שתי גופות תמורת חמישה מחבלים. יחס החילופים הממוצע בכל העסקאות עומד על 51.8 מחבלים לכל ישראלי חי.

האם ניתן לטעון ברצינות שהימין מעדיף שחטופיו ימותו בשבי? הרי הימין שילם את המחירים הכבדים ביותר - ובכל זאת שב ונבחר על ידי מצביעיו, שלא בעטו בו מכל המדרגות. למעשה, כל ראש ממשלה מטעם הליכוד חתם על עסקאות לשחרור חטופים.

הכותב הוא חוקר מנהל פיתוח התוכן של מרכז מורשת בגין וחוקר המחתרת הבית"רית בגטו ורשה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יוסי סוויד

הכותב הוא חוקר המחתרת הבית"רית בגטו ורשה באוניברסיטת בר־אילן ומנהל פיתוח התוכן במרכז מורשת מנחם בגין

כדאילהכיר