ההיסטוריה של עסקאות חילופי שבויים שערכה ישראל בעשורים האחרונים | סקירה מיוחדת

עסקת חילופי החטופים, שמוביל הקבינט המדיני-ביטחוני בהובלת ראש הממשלה נתניהו, אינה עסקת שחרור השבויים והחטופים הראשונה שנערכה בישראל. קדמו לה עסקאות שבויים אחרות, בהם ישראל שחררה כמות גדולה של מחבלים ורוצחים תמורת שבויים ישראליים, ותמורת גופות של לוחמי צה"ל.

עסקת ג'יבריל

העסקה המפורסמת ביותר שקיימה ישראל בשנות ה-80, היא עסקת שחרור החטופים בין ישראל לארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. העסקה נערכה בשנת 1985. ישראל קיבלה בעסקה את שלושת שבויי צה"ל: חזי שי, יוסף גרוף וניסים סאלם. תמורת השבויים, שחררה ישראל 1,150 מחבלים, בהם הארכי-טרוריסטים: אחמד יאסין, ג'יבריל רג'וב, וקוזו אוקמוטו, ועוד מספר מחבלים מסוכנים שנידונו למספר מאסרי עולם בישראל בעקבות מעשי הטרור הקשים שביצעו.

עסקת פינק ואלשיך

עסקה נוספת שערכה ישראל נערכה בשנת 1996. העסקה כללה את החזרת גופותיהם של לוחמי צה"ל יוסף פינק ורחמים אלשיך, שנחטפו ב-17.2.86, בעת מארב מחבלים. בתמורה לגופות החטופים, ישראל החזירה 123 גופות של מחבלים. במקביל, החיזבאללה שחררו 19 אנשי צד"ל, ותמורתם מפקד צד"ל שיחרר 20 עצירים מכלא אל-חיאם ועוד 25 עצורים כמחווה.

שחרור אחמד יאסין

מייסדו של ארגון חמאס, אחמד יאסין, נעצר ונכלא שוב בישראל בשנת 1989. יאסין, שנחשב לאחד האסירים המסוכנים והמשפיעים ששהו בכלא הישראלי, שוחרר בספטמבר 1997, זאת לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל של המוסד בח'אלד משעל בירדן. המשבר המדיני ביחסי ירדן–ישראל בעקבות ההתנקשות נפתר רק לאחר ששוחררו יאסין ועוד כ-70 אסירים פלשתינים נוספים.

גופת איתמר איליה

עסקה נוספת משמעותית שבוצעה במאי 1998 כללה את החזרת שרידיו של חייל השייטת, איתמר איליה, שנהרג באסון השייטת. בתמורה ל-65 אסירים לבנונים, וגופותיהם של 40 לוחמי חיזבאללה וחיילי לבנון. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה.

עסקת טננבאום

עסקה נוספת זכורה שערכה ישראל הייתה שחרור האזרח הישראלי החטוף אלחנן טננבאום. העסקה התקיימה בשנת 2004, ובמסגרתה שיחררה ישראל 450 מחבלים, ביניהם שייח' עובייד ומוסטפא דיראני. חיזבאללה העביר מצידו את אלחנן טננבאום וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב - עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד.

עסקת גלדווסר ורגב

בשנת 2008 נערכה עסקת חילופין נוספת בין ישראל לחיזבאללה, בה העביר הארגון את גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, וכן דו"ח על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד אינו בין החיים. בתמורה, שחררה ישראל את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חיזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וגופותיהם של 199 פלשתינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים האחרונים.

עסקת שליט

באוקטובר 2011 התקיימה עסקת חילופי שבויים גדולה מאד בין ישראל לארגון הטרור חמאס. מדובר בעסקת שליט, בה שוחרר חייל חיל השריון גלעד שליט, שנשבה בידי חמאס. בתמורה להשבתו, שחררה ישראל 1,027 אסירים, זאת לאחר עסקה מקדימה שבמסגרתה שוחררו 20 מחבלות, בתמורה לסרטון וידאו בו נראה החייל.

רון ארד

השבוי הישראלי המפורסם ביותר שלא שוחרר מהשבי, וגורלו גם אינו ידוע, הוא נווט חיל האוויר רון ארד, שנשבה על ידי ארגון אמל באוקטובר 1986. ארד גם היה ככל הנראה בחיים בעת שהשובה שלו, מוסטפא דיראני, העביר את נאמנותו לאיראן. דיראני ביצע את העריקה בשנת 1988. מאז אבדו עקבותיו של ארד, והערפל סביבו וסביב מצבו הלך והעמיק, זאת למרות מאמצים אדירים שהשקיעה ישראל בחיפושים אחריו.

לאורך השנים, חטפה ישראל אנשי חיזבאללה וחקרה בכירים איראניים שערקו למערב, וזאת כדי להבין מה קרא לנווט השבוי והאם הוא בין החיים, או לחילופין, היכן הוא קבור. בדיעבד, למרות שמועות רבות על כך שארד עדיין היה בחיים, גברו הדעות בישראל כי לפחות משנת 1997 הוא בוודאות אינו בין החיים. למרות זאת, החיפושים החשאיים אחרי רון ארד נמשכו וכללו שורה של עסקאות עם חיזבאללה בהם נמסרו מהארגון הרובה האישי שלו, ככל הנראה יומן שכתב בשבי, שתי תמונות בהן הוא נראה פצוע, ודו"ח חיזבאללה בו מתוארים האנשים שבאו איתו במגע במהלך השנתיים הראשונות לשבי. בדו"ח נקבע שארד אינו בין החיים. עם זאת, במספר מקרים הועברו לישראל דגימות עצמות לבדיקה גנטית, ונשללה השתייכותן לארד.

בהמשך הדרך, בשנת 2016, פורסמה עדות חדשה מלבנון, לפיה ארד נהרג עוד ב-1988, כשנתיים לאחר נפילתו בשבי. לעומת זאת, גורמי מודיעין חשפו כי לדעתם ישנן עדויות שחי עד שנת 1997. בפועל, כיום בישראל בטוחים כי הנווט אינו בין החיים אך נערכים כל הזמן מבצעים מודיעיניים במטרה למצוא את קברו ולהביאו לקבר ישראל.