"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

כפר עזה: לחזור ולהישאר

שיבת החטופים תהיה מהלך השיקום המשמעותי ביותר • בד בבד עלינו להשקיע בחינוך וברווחה באופן מותאם כדי שהקהילות יחזרו וגם יישארו וייבנו מחדש

,עודכן
0השמעה
תחקירים עם הסברים שלא מספקים את הדעת. בתמונה: שיקום כפר עזה. צילום: shutterstock

בשבוע שעבר פרסמו השריםסמוטריץ' ואלקין את מתווה המענקים לחזרת התושבים ליישובי הצפון- 16,360 שקלים למבוגר ו־7,680 שקלים לילד, נוסף על "מענק עזובה". מדובר בסכום כסף משמעותי, אבל התוכנית הזו מעידה בעיקר על חוסר הבנה של המציאות המורכבת שאיתה התמודדו התושבים. השאלה שהמדינה צריכה לשאול את עצמה היא לא רק איך להחזיר את התושבים לצפון ולדרום, אלא איך משאירים את התושבים שם גם לאחר מימוש המענקים.

כאשר קהילה עוברת מלחמה וסופגת אבידות, השיקום מצריך תשומת לב מיוחדת לא רק בפיתוח תשתיות פיזיות, אלא גם בהשקעה בחינוך ובבריאות הנפש.

מדינת ישראל אינה מגיעה לכל רובדי השיקום, רבים מהתפקידים מאוישים כיום על ידי מי שנקראו לדגל לאחר הירצחם של אנשי מקצוע ב־7 באוקטובר. במציאות זו קהילות ורשויות רבות בוחרות במודל "כפר עזה" ומתמקדות בתחומי החינוך, הבריאות (בדגש על בריאות הנפש), הרווחה, ההנצחה, הקהילה והבנייה. התמקדות בתחומים אלה מעצימה את יכולת הקהילה לקום לאחר הנפילה.

החינוך הוא עמוד תווך בשיקום.ילדים שנפגעו ממלחמה חווים טראומה, חוסר יציבות ומתח. לתלמידים המפונים מביתם - בתי הספר מספקים השכלה, וגם יציבות ותמיכה רגשית. השקעה בחינוך מחזירה תחושת ביטחון ומספקת כלים להתמודדות עם מציאות כואבת. נוסף על כך, חינוך איכותי מפתח כישורים אישיים ומפחית סיכון לעוני, לאלימות ולייאוש. תלמידים בשיקום המגיעים לבית ספר, מוכרחים לפגוש מספר גדול יותר של צוותי חינוך לחוות יותר שיעורים במקצועות השונים, יותר טיולים, ובעיקר מאמץ גדול יותר ללמידה משמעותית בסביבת לימודים משתנה.

ההשפעות הרגשיות של המלחמה הן עצומות.טראומות, חרדה ודיכאון דורשים מענה מיידי. בריאות הנפש קריטית במיוחד בפריפריה, שבה המחסור באנשי מקצוע הורגש גם לפני 7 באוקטובר. השיבה לצפון ולדרום מגדילה את האתגר ודורשת פתרונות מותאמים וגמישים. מעבר למימון, יש ללוות את בעלי התפקידים ולאתר גופים שיכולים לספק מענה מתאים.

רשויות וקהילות משקמות מוכרחות לשאול את עצמן מה לעשות כדי לתת מענים נוספים לאלו שאינם צורכים את שירותי המדינה. השקעה בבריאות הנפש מחזקת תפקוד אישי, משקמת קשרים משפחתיים וחברתיים ומסייעת לשיקום מהיר. קהילות המתמודדות עם טראומות באופן יעיל, מתחזקות ומסוגלות להתפתח במהירות.

רשויות וקהילות משקמות מוכרחות לשאול את עצמן מה לעשות כדי לתת מענים נוספים לאלו שאינם צורכים את שירותי המדינה.

השקעה בחינוך ובבריאות הנפש היא קריטית לשיקום קהילה לאחר מלחמה. שיבת החטופים תהיה מהלך השיקום המשמעותי ביותר, ובד בבד עלינו להבטיח שכל המשאבים וההזדמנויות יעמדו לרשות אנשי המקצוע המשרתים את המפונים ואת השבים לבתיהם.

יש להבטיח פתרונות לטווח הארוך ולהקים מנגנונים שיבטיחו יציבות, צמיחה והתפתחות מתמשכת.

שילוב מערכות תמיכה קהילתיות, חיזוק מערכות הבריאות והחינוך והרחבת ההנצחה והזיכרון יאפשרו לקהילות לצמוח מתוך המשבר.

הכותב הוא מנכ"ל הקרן לשיקום כפר עזה ומלווה קהילות ורשויות משתקמות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר