מיהו חרדי?

עיתונאי בכיר אחד סיפר לי השבוע שהוא עומד לראיין מלש"בים המיועדים לחטיבה חרדית, והוא עומד לברר את שאלת השאלות: האם הם באמת חרדים? לצורך כך הוא ביקש להיעזר במאגרי הידע האינסופיים שלי בתחום המדע המתקרא "מיהו חרדי", ואני נידבתי לו כמה רעיונות לשאלות מבחן.

המועמד וכן משפחתו ובוודאי רבותיו, יותר משהם מפחדים מזה שהחייל ייאלץ לאכול בורקס בכשרות לא מהדרין או לדלג על מנחה, הם יראים מזה שהוא יאבד את זהותו החרדית

איני יודע אם הוא השתמש בכולן וגם איני רוצה לעשות ספוילר לכתבה, על כן אצרף כאן כמה דוגמאות לשאלות נוספות: מה זה רחמסטריבקה? (חצר חסידית משושלת טשרנוביל), מה זה סופר? (שפע יששכר וגם כובע שחובשים בני היישוב הישן בירושלים), איפה זה איצקוביץ'? (במרכז בני ברק), מה הקרבה המשפחתית בין הרב אלישיב לרבי חיים קנייבסקי? (הראשון חותנו של השני).

השאלות האלה הן שאלות מבחן מדויקות, האמינו לי. מי שלא יודע את התשובה עליהן, חרדיותו מוטלת בספק. אולם אם קראתם אותן בעיון, בטח שמתם לב לעניין עקרוני: אף אחת מהן לא נוגעת להלכה או לדת. הן נוגעות לאורח חיים חרדי, לקהילתיות ולהווי חיים. אפשר להוסיף להן גם את השאלה מה זה גאלער (רגל קרושה), וגם היא תעבוד. בכל העדות. ולמה זה חשוב? כי זה עקרוני להבנת שאלת יסוד בכל הקשור לשילוב חרדים בצה"ל.

יצא לי לאחרונה להיפגש עם אחד הפורומים הקריטיים בנושא הזה: פורום הפיקוד של החטיבה החדשה המיועדת למתגייסים חרדים. אין צריך לומר שהיה מרגש ומרתק, וגם מעורר שאלות רבות. איני יכול לחשוף את מכלול התכנים שעלו במפגש, רק אומר שמדובר בצוות מקצועי ברמה מקסימלית ורגיש ברמה מקסימלית. ארמוז שברובו הוא בנוי משומרי מצוות ויראי שמיים, מתוך הנחה שאלה יהיו המתאימים ביותר לחייל החרדי.

שבתי והדגשתי בפניהם עניין עקרוני מאין כמותו, הנוגע לשילוב חרדים בצה"ל: הצבא עושה מאמצים רבים בתחומי הדת וההלכה כדי לאפשר למלש"ב החרדי שירות בתנאים אופטימליים. יש השקעה אדירה בכשרות, בשעות לימוד, בהפרדה בין המינים. אבל האמת? לא בטוח שכאן צריך להיות מושקע המאמץ העיקרי. מה שעקרוני יותר הוא הסרת האיום הזהותי על המועמד החרדי. שם נמצא הסיכון הגדול. המועמד וכן משפחתו ובוודאי רבותיו, יותר משהם מפחדים מזה שהחייל ייאלץ לאכול בורקס בכשרות לא מהדרין או לדלג על תפילת מנחה, הם יראים מזה שהוא יאבד את זהותו החרדית.

במילים אחרות: הם רועדים מפחד מהיום שבו הוא לא יידע להגיד רחמסטריבקה וישכח איפה זה איצקוביץ', אף שהוא ימשיך להתפלל במקום אחר. שם צריך להיות מושקע עיקר המאמץ.

במילים אחרות: עוד הרבה לפני שצה"ל מתאמץ להכשיר בסיס לשירות חרדים, ולנקות אותו בהיסטריה (מוגזמת ומקוממת) מחיילות, הוא צריך קודם כל לזנוח את צמד המילים "כור ההיתוך" ואפילו "צבא העם". הוא צריך לשכוח מאחידות, לוותר על ערכי חינוך במתכונתם הנושנה, ולהבין שהוא עומד להיות סלט זהויות מודגשות, המאוחדות סביב משימה משותפת מבלי לפגוע בזהותן.

והאמת? שינוי כזה יביא תועלת גם בתחומים אחרים בצה"ל. תהליך גיוס החרדים עוד יתברר בעתיד כמבשר הרשמי של עדכון הגדרתו של צה"ל כצבא העם.