"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

אז למה הסקרים טעו לטובת השמאל?

משהו רקוב בממלכת הסוקרים במדינת הפסים והכוכבים • כלי התקשורת בארה"ב, ובהתאמה גם בישראל, מציגים משאלות לב כעובדות מקצועיות

,עודכן
0השמעה
טראמפ והאריס (ארכיון), צילום: אי.פי

לאחר מערכת בחירות צמודה וסוערת בארה"ב הוכרז דונלד טראמפ כמנצח הגדול וכנשיא הנבחר.

טראמפ אמנם ניצח בפער גדול במניין האלקטורים, 312 מול 226, אולם בפועל במניין כלל הקולות הוא גבר על קמלה האריס בפער של 2%, נתון הממחיש כמה ארה"ב היא מדינה מקוטבת מבחינה פוליטית, אולי יותר מאי־פעם בהיסטוריה שלה.

אולם אחת השאלות הגדולות בתום מערכת הבחירות היא מדוע שוב היה פער בין הערכות הסקרים, שהציגו תמיכה רבה יותר למועמדת המפלגה הדמוקרטית, כאשר חלקם אף העריכו שהאריס צפויה לנצח בבחירות, לבין התוצאות בפועל. בסופו של דבר התברר שלא רק שהמועמד הרפובליקני זכה ברוב קולות הציבור האמריקני, אלא שטראמפ אף זכה בכלל שבע המדינות המתנדנדות, בחלקן אף בפער לא קטן.

הפער בין הסקרים לתוצאות האמת ממחיש היטב את הנטייה של הסקרים להיטיב עם המועמדת הדמוקרטית. באריזונה, שבה הסקרים העניקו לטראמפ יתרון של 2%, הוא ניצח בפער של 5.5%, סטייה של 3.5%. בנבאדה חזו הסקרים שטראמפ ינצח בפער של 0.5% בלבד, אולם הוא ניצח בפער של 3%, סטייה של 2.5%. סטייה זהה היתה גם בפנסילבניה, כאשר הסקרים הראו שטראמפ מוביל בפער זעום של רבע אחוז, אולם הוא ניצח בסופו של דבר בפער של 2%. במישיגן, שבה הסקרים חזו ניצחון להאריס בפער של 1%, הבחירות הסתיימו בניצחון של טראמפ בפער של 1.5%, סטייה של 2.5%. גם בוויסקונסין חזו הסקרים ניצחון של האריס, אמנם בפער של חצי אחוז בלבד, אולם הבחירות שם הסתיימו בניצחון של טראמפ בפער של אחוז, סטייה של 1.5%. גם במניין סך כל הקולות הראו הסקרים שהאריס צפויה לזכות ברוב של 1%, אולם תוצאות האמת הסתיימו כאמור בפער של 2% לטובת טראמפ, סטייה של 3%.

למרות שברוב המקרים הפער הינו במסגרת טעות הדגימה, עדיין נשאלת השאלה אם אכן מדובר בטעות תמימה של מרבית מכוני הסקרים או בהנדסת תודעה מכוונת לטובת מועמד הדמוקרטים. העובדה שבחירות 2024 אינן הפעם הראשונה, וכנראה לא האחרונה, שהסקרים עושים הנחה למועמד הדמוקרטים רק מחזקת את הטענה שמשהו רקוב בממלכת הסוקרים במדינת הפסים והכוכבים.

גם בבחירות 2020, כאשר הנשיא המכהן דאז טראמפ התמודד מול ג'ו ביידן, חזו הסקרים שמועמד הדמוקרטים יזכה לרוב של 8% במניין סך כל הקולות, אולם התוצאות בפועל היו 4.5% לטובת ביידן, סטייה של 3.5%. תופעה זהה היתה גם במדינות המתנדנדות.

העובדה שבחירות 2024 אינן הפעם הראשונה, וכנראה לא האחרונה, שהסקרים עושים הנחה למועמד הדמוקרטים רק מחזקת את הטענה שמשהו רקוב בממלכת הסוקרים במדינת הפסים והכוכבים.

במישיגן הציגו הסקרים טרם בחירות 2020 כי ביידן צפוי לנצח בפער של 6%, אולם בפועל הוא ניצח ב־3% בלבד. אולם בעוד הסטייה במישיגן היתה 3%, בוויסקונסין, שבה חזו הסקרים ניצחון של ביידן בפער של 8%, הוא ניצח את הבחירות בפער זעום של 0.5%, סטייה של 7.5%. בצפון קרוליינה הסקרים צפו לביידן ניצחון בפער זעום של חצי אחוז, אולם הבחירות הסתיימו בניצחונו של טראמפ בפער של 1.5%, סטייה של 2%.

לסיכום, ניתוח של שתי מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב ממחישות היטב שהסקרים מיטיבים עם הדמוקרטים. תוך הסתמכות על הסקרים הללו הציגו כלי תקשורת רבים בארה"ב, וגם חלק מכלי התקשורת בישראל, שכאמור ראו בניצחונו של טראמפ תרחיש אימים, מצג שווא כאילו האריס עומדת לנצח.

אולם תוצאות האמת הוכיחו שכל אלו היו משאלות לב מנותקות מהמציאות.

מעניין אם אותם ראשי מכוני הסקרים שטעו ינהגו באותה הגינות שנהגה אן סלצר, "כוהנת הסקרים של אייווה" - שחזתה ניצחון של 3% להאריס באייווה, מדינה שבה טראמפ ניצח בפער של 13%, סטייה של 16% - שפרשה מתפקידה. ימים יגידו...

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אורי ורטמן

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".

כדאילהכיר