"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

מי שומר על ילדי הגן

בצרפת מקרי האנטישמיות זינקו ממאות לאלפים • בקנדה מוסדות חינוך יהודיים הותקפו ביריות ובבקבוקי תבערה, והצעות לאבטחה נדחו בגלל חסמים משפטיים

,עודכן
0השמעה
אנטישמיות בקנדה, צילום: ההסתדרות הציונית העולמית

בעולם מציינים היום את יום הילד הבינלאומי, והפער בין ההבטחות לשמירה ולהגנה על הילדים הכתובות באמנה הבינלאומית לבין המציאות בשטח הוא תהומי.

אמנת זכויות הילד קובעת כי יש להבטיח לכל ילד את הזכות לחיים, לביטחון ולחירות. בין עקרונותיה הבסיסיים נמצאת חובתן של מדינות להגן על ילדים מכל פגיעה, אלימות, אפליה וסיכון.

האם נוכל לשבת בחיבוק ידיים בעוד חיי ילדים יהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה מוחשית?

האנטישמיות מתחדשת, השיח סביב ביטחונם של ילדים ישראלים ויהודים תופס תאוצה. אנו עדים לעלייה חדה במקרי אנטישמיות כלפי ילדים יהודים וישראלים במדינות המערב. כאשר הילדים הללו הולכים לבתי ספר ציבוריים הם נתונים לבריונות מצד חבריהם ואף מצד אנשי צוות הוראה, ומתחדדת השאלה מי באמת שומר עליהם, ואם הממשלות בעולם באמת עומדות בהתחייבות ושומרות על ביטחונם ועל רווחתם הנפשית. האמנה מזכירה לנו כי לכל ילד יש זכות לגדול בסביבה מוגנת.

כדי לממש זכות זו עלינו לתבוע אחריות פעילה, ליישם מדיניות ברורה ולהבטיח שהילדים שלנו, בארץ ובתפוצות, יזכו להגנה שמגיעה להם.

העלייה החדה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה יוצרת מצב שבו ילדים נמצאים במרכז הסכנה, לעיתים קרובות ללא הגנה מספקת. בצרפת מקרי האנטישמיות זינקו ממאות לאלפים, בקנדה מוסדות חינוך יהודיים הותקפו ביריות ובבקבוקי תבערה, בעוד הצעות לאבטחה נדחו בגלל חסמים משפטיים.

בבלגיה ילד חרדי בן 14 הותקף פיזית בשכונה יהודית, ובבריטניה תלמידים בבתי ספר יהודיים חווים הטרדות יומיומיות. מקרים אלו אינם תרחישים רחוקים או סיפורים בודדים פה ושם - הם מציאות עגומה הממחישה את האיום הגובר על ילדים יהודים וישראלים ברחבי העולם. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתבונן מהצד, כאשר השיח על הסתרת סממנים יהודיים/ישראליים בפומבי הולך ומתגבר?

האם נוכל לשבת בחיבוק ידיים בעוד חיי ילדים יהודים ברחבי העולם נמצאים בסכנה מוחשית? מדינת ישראל הוקמה כדי להיות מקלט בטוח לעם היהודי, וחזון זה אינו מוגבל לגבולות המדינה. כשילדינו חשופים לסכנות, האחריות ברורה: להקצות תקציבים ייעודיים לאבטחת מוסדות חינוך ותרבות יהודיים וישראליים ברחבי העולם, צעד בסיסי להבטחת ביטחונם הפיזי של הילדים.

נוסף על כך, ישראל צריכה להוביל קמפיינים בינלאומיים לחינוך והסברה נגד אנטישמיות כדי למגר את התופעה באמצעות הטמעת ערכים חינוכיים. לצד זאת, עלינו לסייע לישראלים החיים בתפוצות לדרוש מהמדינה שבה הם חיים הגנה פעילה ושמירה על זכויות ילדיהם.

בן קרסו, מסבירן ישראלי בן 9, אומר בהרצאתו: "המבוגרים לא שאלו את הילדים אם לפתוח במלחמה". ילדים, שנאלצים לשאת בתוצאות הקשות של המלחמה, הם מהנפגעים המרכזיים שלהן.

המבוגרים נושאים באחריות להחלטות שמשנות את פני המציאות, ועליהם גם לשאת באחריות לגורל הילדים שנמצאים תחת חסותם.

זו חובה מוסרית ואנושית ראשונה במעלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גוסטי יהושע ברוורמן

הכותבת היא ראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. המחלקה מפעילה קו חם לישראלים בחו"ל להתמודדות וטיפול במקרי אנטישמיות

כדאילהכיר