"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
איך לייצג את הממשלה בבית המשפט?
מי שהצטיין בתפקידו כיועמ"ש עשוי להתמנות לביהמ"ש העליון, ואז הוא עשוי למצוא עצמו בדעת מיעוט - אז מפני מה יש בכוחו לנעול את הדלת בפני בית המשפט?
בית משפט (אילוסטרציה)| צילום: GettyImages

איך לייצג את הממשלה בבית המשפט?

מי שהצטיין בתפקידו כיועמ"ש עשוי להתמנות לביהמ"ש העליון, ואז הוא עשוי למצוא עצמו בדעת מיעוט - אז מפני מה יש בכוחו לנעול את הדלת בפני בית המשפט?

,עודכן
0השמעה

פרשת מינויה של ד"ר אודליה מינס לתפקיד ממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה,שסוקרה בהרחבה במוסף הפוליטי, עוררה על פניה שאלה של פרשנות גרידא.

החוק קובע כי משהתפנתה משרת היו"ר, השר ימנה ממלא מקום מבין חברי המועצה, באישור הממשלה. השאלה היתה אם ממלא המקום חייב להיות בעל כשירות להתמנות ליושב ראש קבוע. היועמ"שית בהרב־מיארה השיבה על שאלה זו בחיוב, ולפיכך, משמינס נעדרה כשירות זו - המינוי בטל. והנה, ביהמ"ש העליון פסק פה אחד כי הצדק עם השר, וכי המינוי של מינס התבצע כדין.

מה שמעניין במיוחד בפרשה זו הוא נושא האפשרות של השר להציג את עמדתו בפני בית המשפט. סוגיה זו היא תולדה של שני כללים: הראשון - היועץ המשפטי הוא הפרשן המוסמך של החוק. השני - היועץ המשפטי הוא המייצג את המדינה בפני בתי המשפט.

משילובן של שתי ההוראות נובע קושי של ממש. פרשנותו של היועץ המשפטי היא אכן מחייבת, אך זאת כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. וכיצד יוכל בית המשפט לברור מבין שתי הפרשנויות אם רק היועץ המשפטי יישמע? אמת, ככלל, היועץ המשפטי פורס בפני בית המשפט גם את עמדתה של הרשות שנגדה עותרים, אך הצגת העמדה על ידי הרשות עצמה אינה דומה להבאת עמדתה בידי פרקליט שטוען נגדה.

הפתרון הראוי הוא לאפשר לרשות ייצוג עצמאי - אלא שהדבר נתון לשיקול דעתו של היועץ המשפטי, שבמקרה של מינס לא נתן את אישורו. ומה אז?

לפני שנים התבקשתי לייעץ לרמטכ"ל בעתירה שהוגשה נגדו, בגין החלטתו לסגור את מחלקת החדשות בגל"צ. היועץ המשפטי סירב לייצג את הרמטכ"ל, ואף לא נעתר לבקשתנו לאפשר לו ייצוג נפרד. הרמטכ"ל הודיע שיגיע לבית המשפט, וכשיישמע התיק - יקום ויציג את עמדתו. השבתי לו שלצערי בית המשפט לא יאפשר לו לדבר. הוא התקומם: "לכל פושע מגיע יומו בבית המשפט, אך לא לרמטכ"ל?!". לבסוף התפשרנו והעתירה נמחקה.

לימים פגשתי במקרה את ראש ההרכב, ותהיתי כיצד הוא היה מגיב במקרה שהתסריט היה מתממש. "הייתי מביט באולם וקובע שאין למשיבים ייצוג, ומסיים את הדיון", אמר.

אבל מדוע? הקשיתי. מי שהצטיין בתפקידו כיועץ משפטי עשוי להתמנות לביהמ"ש העליון, ואז הוא עשוי למצוא את עצמו בדעת מיעוט - אז מפני מה יש בכוחו לנעול את הדלת בפני בית המשפט?

מקרה מינס מוכיח שפרשנותו של היועץ המשפטי לא תמיד מתקבלת. ואין זה מקרה יחיד. חוק איסור ההונאה בכשרות אוסר על הבעלים של בית אוכל להציג את בית האוכל ככשר בכתב, אלא אם יש בידו תעודת הכשר מטעמה של הרבנות הראשית. בעל מסעדה ציין כי במסעדה שלו נשמרים דיני הכשרות, אך כי אין בידיו תעודת הכשר של הרבנות.

פרשנותו של היועץ המשפטי היא אכן מחייבת, אך זאת כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. וכיצד יוכל בית המשפט לברור מבין שתי הפרשנויות אם רק היועץ המשפטי יישמע?

היועץ המשפטי סמך את ידו על פרקטיקה זו, חרף טענתה של הרבנות הראשית שלפיה בית אוכל לא רשאי להציג מצג כשרותי כלשהו, אלא אם יש ברשותו תעודת הכשר. חרף סירובו של היועץ המשפטי לאפשר לרבנות ייצוג עצמאי, בית המשפט אפשר לה להמציא את עמדתה בכתב וקיבל אותה.

בשולי ההחלטה בפרשת מינס, בית המשפט ביקר את סירובה של היועצת המשפטית לאפשר לשר התקשורת ייצוג, וקבע כי מכיוון שלא מדובר באי־חוקיות ברורה וגלויה אלא במחלוקת לגיטימית בין הרשות לבין הייעוץ המשפטי - מן הראוי לאפשר לרשות להציג את עמדתה ולהניח לבית המשפט לבחור בעמדה הנכונה. מן הראוי שעמדה הגיונית זו תאומץ על ידי כל שופטי ביהמ"ש העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר מעוז

פרופ' מעוז הוא ראש הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס וסגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית