שייכות מונעת דיכאון

מחר יצוין היום הבינלאומי למניעת התאבדויות. טראומת 7 באוקטובר ומציאות הלחימה המתמשכת שאנו מצויים בה קרוב לשנה, העלו חשש ממשי ממגמת עלייה במספר מקרי ההתאבדות בקרב הציבור הרחב.

עדיין אין פרסום של סיבות מוות לשנים 2024-2023, אךהנתונים מצביעים על ירידה בשיעור מקרי ההתאבדות בישראלבין החודשים אוקטובר לדצמבר 2023, בהשוואה לחודשים אלו בשנים האחרונות. מגמה דומה נמצאה בתקופות קודמות של התמודדות עם מצבי חירום בישראל ובעולם, ומוסברת, בין השאר, בלכידות חברתית מוגברת בתקופות אלו. לצד זאת, אל לנו להיות שאננים, היות שקיימת עלייה של עשרות אחוזים בפניות מצוקה ובשימוש בתרופות הרגעה מאז פרוץ המלחמה, העלולה לבשר על שינוי מגמה בתום הלחימה ומצריכה מודעות והיערכות של שירותי בריאות הנפש.

חשוב ונדרש כי רופאים המטפלים באנשים המתמודדים עם דיכאון, יתייחסו לתחושת השייכות של המטופל. נוסף על כך, יש להמשיך לעודד יוזמות קהילתיות ולאומיות, שעשויות להגביר את רמות השייכות הנתפסת בקרב האזרחים ולסייע בהפחתת הסיכון להתאבדות לאחר המלחמה

מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר היא מהקטלניות ביותר בהיסטוריה המודרנית. מחקרים תיעדו עלייה חדה בדיכאון בעקבות הפיגועים והסכסוך הצבאי שלאחריו, אולם במחקר שנערך בישראל, נמצא כי תחושת שייכות נתפסת כממתנת את הקשר בין דיכאון למחשבות התאבדות בעקבות מתקפת טרור. גם במחקר שהתפרסם בשנת 2021 נמצא כי קרבה, תמיכה חברתית ולכידות קבוצתית קשורות לסיכון נמוך יותר להתאבדות בקרב חיילי צבא ארה"ב.

לאור כך, חשוב ונדרש כי רופאים המטפלים באנשים המתמודדים עם דיכאון, יתייחסו לתחושת השייכות של המטופל. נוסף על כך, יש להמשיך לעודד יוזמות קהילתיות ולאומיות, שעשויות להגביר את רמות השייכות הנתפסת בקרב האזרחים ולסייע בהפחתת הסיכון להתאבדות לאחר המלחמה, ולראות באסטרטגיות התערבות חברתית מרכיבים הניתנים לבדיקה של תוכניות למניעת התאבדות.

כמי שחיים במדינה למודת מלחמות, יש לנו כחברה ישראלית חוסן מיוחד, המאפשר לרוב האוכלוסייה להתמודד עם מצבי דחק ולראות במשבר מנוף לצמיחה. התגייסות האזרחים המפתיעה בהיקפה והמעוררת תדהמה, שכוללת תרומות דם, מזון ובגדים, ציוד לחיילים, בתים לאירוח, תמיכה באזרחים, סיוע לחקלאים ועוד, היא חלק מנקודות החוזק של החברה. הניסיון המתמשך בשגרה המשובשת, והיותנו חברה החשופה לחיים בתוך טראומה, בנו בקרבנו את היכולת להמשיך הלאה.

בספרו "האדם מחפש משמעות", ויקטור פרנקל לימד אותנו כי המשמעות הכרחית לחיים שתהיה בהם תחושת סיפוק וערך עבור עצמנו ועבור אחרים, ובכוחה לסייע לנו לצלוח תקופות קשות. המשמעות צובעת את חיינו בתוכן ונותנת סיבה לקום בבוקר, לפעול ולהניע את עצמנו.

החברה הישראלית, כמו גם הרופאים ואנשי בריאות הנפש, צריכים לרתום את הלכידות החברתית ואת תחושת המשמעות ככלי טיפולי התערבותי, שיסייע להתמודד עם תופעת האובדנות הקשה. תחושת נתינה עשויה להוות הצלה של ממש עבור אנשים על סף תהום.