"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחזית החינוכית: מכתב להורה הישראלי

כשתביאו את הילדים למסגרות – זכרו שאתם פוגשים לוחמים בחזית החינוכית, ושהם זקוקים לתמיכה שלכם כדי להצליח בחזית שאסור להיכשל בה

,עודכן
0השמעה
פתיחת שנת הלימודים, צילום: גדעון מרקוביץ' - ארכיון

ב־1 בספטמבר ייצאו נשות חינוך ואנשי חינוך לגני הילדים, לבתי הספר ולסניפים של תנועות הנוער, כדי לפגוש את ילדי ישראל ולנטוע בליבם אמונה שהעתיד בהיר. החינוך הוא הכלי המרכזי לבניית העתיד, והילדים שלנו לא יוכלו ללכת למסגרת שלא מאמינה בעתיד הזה.

עבור רבים מהמחנכים זו תהיה פעולה קשה. המלחמה המתמשכת, הקהילות העקורות, הטרור והאיומים בהרחבת המלחמה, המילואים הבלתי נגמרים שמשובצים בידיעות ה״הותר לפרסום״ והחטופים שעדיין בשבי - כל אלה לא נותנים מנוח. וכמו לוחמי המילואים שהשאירו את המחלוקות בצד - לא כי הן לא חשובות, אלא כי יש משימה גדולה יותר, משימת ההגנה על הבית - לכך יידרשו גם המחנכים.

האם כל אנשי החינוך יחנכו לאותם הערכים כשיפגשו את תלמידי ישראל? ברור שלא. החברה שלנו תמיד היתה מחולקת לקבוצות ולזרמים. אבל כל אנשי החינוך, ללא יוצא מן הכלל, יידרשו לספק תשובות ערכיות לאסון 7 באוקטובר

למלחמה הזו יש חזית מול האויב בדרום ובצפון, וגם מול האויב במזרח. יש גם חזיתות נוספות, שהן לא פחות קריטיות ליכולת שלנו לשמור על חוסן ולהשתקם בעתיד - החזית הנפשית, החזית הקהילתית, החזית הבריאותית והחזית החברתית־כלכלית.

וישנה החזית החינוכית. חזית שעבור ההתמודדות איתה דרושה מנה גדושה של תקווה, גם כשההרגשה היא שזה כמעט בלתי אפשרי.

במקום לכנס דיונים בכנסת, בממשלה ובתקשורת על האופן שבו נגדיל את התמיכה באנשי החינוך, שנאבקים על נפשם של תלמידי ישראל -אנחנו עדים להתנגשות בין משרדי הממשלה לבין ארגון המורים בנושאי השכר. במקום להצדיע לגבורתן של נשות החינוך במלחמה - אנחנו עדים לא פעם לכתבות על כל הבעיות של המערכת, ויש כאלה לא מעט. בתור חברה, אנחנו מאבדים את העין הטובה שלמחנכים ולמחנכות אין את הפריווילגיה לוותר עליה, אפילו לא לרגע אחד.

האם כל אנשי החינוך יחנכו לאותם הערכים כשיפגשו את תלמידי ישראל? ברור שלא. החברה שלנו תמיד היתה מחולקת לקבוצות ולזרמים. אבל כל אנשי החינוך, ללא יוצא מן הכלל, יידרשו לספק תשובות ערכיות לאסון 7 באוקטובר, שימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. התשובות שלהם יהיו שונות, אך יחלקו בסיס משותף.

מערכת החינוך החמאסית בעזה מבוססת על שנאה, שבתוכה החיים אינם בעלי ערך וראוי להקריב אותם במלחמת ג׳יהאד מול "האויב הציוני". או כפי שאמר מוחמד דף: ״אנחנו אוהבים את המוות כפי שהאויב אוהב את החיים״.

המחנכים בישראל נדרשים לענות לכך: "כן! החיים קדושים וראוי להילחם עבורם". הם יידרשו לשמור על האמונה הזו, ולהחזיק בשביל כולנו את התקווה שיהיה פה טוב יותר, ושזה אפשרי - פעולה שרבים מאיתנו מתקשים לעשות בעצמנו בשביל הילדים שלנו.

ב־1 בספטמבר, כשתביאו את הילדים למסגרות, זכרו שאתם פוגשים לוחמים בחזית החינוכית, ושהם זקוקים לתמיכה שלכם כדי להצליח בחזית שאסור להיכשל בה. הם פה בשביל לעזור לנו במה שאנחנו כל כך מתקשים לעשות: לא להיכנע לייאוש. לנצח את ההיגיון החמאסי עם כוחה של התקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עמר ברט

הכותב הוא חבר תנועת דרור־ישראל, איש חינוך ופעיל חברתי, אב לילד במערכת החינוך ותושב מצפה רמון

כדאילהכיר