"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החברה הישראלית מול נבואות חורבנה

ההוכחה העכשווית לעוצמת הגורמים המאחדים ניכרת דווקא בכישלונם המהדהד של גורמי פילוג שונים • מתרבים הסימנים להתחזקות הבסיס והמכנה המשותף של מה שמכונה "שבטים"

,עודכן
0השמעה
מתפללים בכותל בתשעה באב, צילום: רויטרס

לנוכח החרפתן והקצנתן של המחלוקות העכשוויות יתקיים מחר בשעות הערב מיזם חשוב של המשפחות השכולות, "מאה צמתים של אחדות", שאותו מובילחגי לובר, אביו של יהונתן לובר הי"דשנפל בקרב ברצועת עזה. תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב מתאפיינים תמיד בעליית הקריאות להידברות בין הקבוצות ולניהול שיח מכובד על המחלוקות ודרכי פתרונן. זו, כמובן, תמיד מגמה ברוכה.

הימים האלה הפכו לימי הידברות ושיח אחדות על רקע היסטוריית הפילוג הפנימי ערב חורבן בית שני, שנקשר לחורבן הדתי והלאומי, הרבה יותר מאשר לכוחה האדיר של האימפריה הרומית.

רוב גדול מאוד של הציבור הפוטנציאלי שאותו ראינו במחאה שלפני המלחמה אינו ממהר להשתתף בה הפעם על רקעה של המלחמה. חלקו הבין היטב את מחיר הסרבנות שאורגנה כאן

שיח ההתפוררות של החברה הישראלית מתנהל כאן בגלים זה שנים רבות. בשנת 2008 כתב פרופ' אלכסנדר יעקובסון על "החברה הישראלית מול נבואות התפרקותה", דווקא לאחר ההתנתקות שאירעה בימים אלה לפני 19 שנים. שיח ההתפוררות מורכב בעיקר מהערכות מוטעות ומוגזמות כי החברה הישראלית על סף פירוק בין רכיביה. מדובר בשיח שהוא קרוב משפחה של שיח קץ הדמוקרטיה. וכמו ששיח קץ הדמוקרטיה מנותק לחלוטין מהמציאות ההפוכה המשתקפת במדדי הדמוקרטיה הבינלאומיים, כך גם שיח ההתפוררות מנותק מהמציאות במידה רבה.

לתחושה השלילית המוטעית על המציאות גורמים רבים ומגוונים, חלקם נובעים מתכונות אנושיות בסיסיות וחלקם מהסביבה. לדוגמה, קיימת הטיה אנושית גדולה של תפיסת המציאות בגלל אידיאליזציה של העבר, ההופכת את ההווה לשלילי יותר ממה שהוא.

גורם מרכזי לשיח ההתפוררות הוא העצמת־יתר והפרזה דרמטית של תופעות שליליות. אלו מאפילות על מציאות חיובית חזקה הרבה יותר, אולם כזאת הנדחקת מהשיח ומהתודעה. לאמצעי התקשורת ולרשתות החברתיות תפקיד מרכזי בכך. ככל שהתחרות בין אמצעי התקשורת גוברת, כך גדלות הדרמטיזציה של המציאות והבלטתן של תופעות שליליות אך שוליות וזניחות יחסית בהיקפן. ובימינו, עם הצטרפות הרשתות החברתיות, מאות אלפי אנשים מתחרים על תשומת הלב הציבורית - והתוצאות בהתאם.

כאשר לרבים מהמתווכים יש פריזמה עמדתית שלילית על המציאות, תמונת המציאות מחמירה. מי לא מכיר את השיח על "השבטים" בחברה הישראלית, במיוחד מאז נאום נשיא המדינהראובן ריבלין? אלא שהסימנים להתחזקות הבסיס והמכנה המשותף של אותם שבטים גדולים בהרבה מאלה המסמנים את התחזקות המפלג והמפריד כביכול. אפשר, לדוגמה, להבליט תופעות הקשורות לשסע העדתי, אולם העלייה העקבית של תופעת הנישואים הבין־עדתיים חזקה וקובעת הרבה יותר.

ההוכחה העכשווית לעוצמת הגורמים המאחדים ניכרת דווקא בכישלונם המהדהד של גורמי פילוג שונים. גם בשעה זו של מלחמה קיומית אנו נחשפים בתקשורת וברשתות החברתיות לקריאות ולניסיונות לארגן פעילויות מפלגות. יש קבוצות שגם בשעת מלחמה קיומית לא איבדו לרגע אחד קשר עין עם המטרה הפוליטית המרכזית של הפלת הממשלה. אולם ככל שחולף הזמן, הולך ומתברר שוב ושוב שהן נכשלות. לאחרונה מתגלים יותר ויותר נתונים על היקף ההשקעה התקציבית באותן פעולות מחאה. למרות מימון של מאות מיליוני שקלים, רוב גדול מאוד של הציבור הפוטנציאלי שאותו ראינו במחאה שלפני המלחמה אינו ממהר להשתתף בה הפעם על רקעה של המלחמה. חלקו הבין היטב את מחיר הסרבנות שאורגנה כאן.

לעומת זאת, ראינו את ההתגייסות האדירה למילואים ובקרב האזרחים בתקופת המלחמה; את ההתגייסות האזרחית של יהודי העולם; את הנכונות האדירה לשלם מחירים אישיים גבוהים ובלבד שהאויבים יוכרעו; ומעל לכל את רוח המשפחות השכולות. המציאות האמיתית היא זו העולה משיר השיירה האופטימי, שישראל "חזקה יותר מכל חסרונותינו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

כדאילהכיר