זו מוכרחה להיות נקודת מפנה

זו היתה זעקת שבר של אדם אבל. סמיר חלבי, עד ראייה לטבח הילדים במגרש הכדורגל במג'דל שמס,זעק את הכאב של משפחות ההרוגים, של תושבי היישוב ושל העדה הדרוזית כולה. לצד הכאב ביקש חלבי גם להעביר מסר: "המדינה הזאת, כמו שהיא שלכם, היהודים, כך היא גם שלנו. אף אחד לא יכול לעקור אותנו, לא הטרור ולא אף אחד, מהאדמה שלנו ומהבית שלנו".

האוכלוסייה הדרוזית בישראל מונה כ־152 אלף בני אדם, כ־1.6 אחוז מתושבי ישראל. כ־80 אחוזים מבני העדה מתגוררים במחוז צפון, השאר במחוז חיפה. אף שבשנים האחרונות ירד שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית ל־1.1 אחוזים בשנת 2022, כלומר מספר הצעירים בעדה נמצא במגמת ירידה, דווקא עלה מספר בקשות ההתאזרחות של דרוזים בגולן, אוכלוסייה המחזיקה בעמדות בדלניות כלפי מדינת ישראל.

לדוגמה, בשנת 2010 רק ארבעה דרוזים, תושבי הגולן, קיבלו אזרחות, ובשנים הבאות מספר המתאזרחים עמד על בין 14 ל־18 בשנה. אולם, מאמצע העשור הקודם חלה מגמת עלייה בבקשות להתאזרח, וב־2022 הוגשו 636 בקשות, מחציתן של תושבי מג'דל שמס. מספר האזרחים הדרוזים המרוכזים בארבעה יישובים בגולן - מסעדה, מג'דל שמס, בוקעאתא ועין קניה - עדיין נמוך, ועומד בסה"כ על כ־4,900 בלבד מתוך כ־27 אלף. אבל לא ניתן להתעלם מהגידול הדרמטי ברצון להתאזרח, צעד שנובע הן מעמדות תועלתניות, היינו שיפור איכות החיים; הן מהפער בין הדורות - הדור המבוגר מול אלה שלא מכירים את סוריה ובוודאי שלא מזדהים עם ערכיה; והן בשל מלחמת האזרחים שריסקה את סוריה ועוררה את הדרוזים לבחור בישראל - החלופה הבטוחה, החזקה והיציבה יותר.

לתחושת הביטחון ישנה חשיבות גדולה, משום שלא פעם ראו תושבי מג'דל שמס איך המשטר הסורי המתפורר לא מסוגל להגן על אחיהם שמעבר לגבול. היו אלה הימים שבהם ארגוני ג'יהאד סלפיים איימו לפגוע בכפר הדרוזי חאדר, ועוררו מחאות בצד הישראלי. החשש לשלום יקיריהם בסוריה היה כה גדול, עד שבנובמבר 2017, לאחר פיגוע תופת בחאדר שבעקבותיו נהרגו תשעה בני אדם, וכאשר סכנה ממשית התרגשה על הדרוזים באזור, פרסם דובר צה"ל הודעה כי "צה"ל ערוך ומוכן לסייע לתושבי הכפר וימנע פגיעה או כיבוש של הכפר חאדר מתוך מחויבות לאוכלוסייה הדרוזית". ההודעה החריגה באה להפיג מתיחות בקרב תושבי מג'דל שמס, שמבחינתם הסכנה שנשקפה לאחיהם בחאדר היתה כה גדולה עד שהם היו מוכנים לצאת לעזרתם, ולהילחם לצידם נגד המורדים הג'יהאדיסטים.

נקודה זו חשובה להדגשה, משום שבחמש השנים האחרונות נקודות החיכוך בחברה הישראלית, הפערים ובכלל השיח החברתי המקומי הפכו להיות קיצוניים יותר ומשדרים פגיעות וחולשה. אירועי השבת האחרונה, ובוודאי שההפקרה של הצפון מאז פרצה המלחמה, לא מוסיפים לתחושת הביטחון של אף תושב בצפון המדינה.

לכן, טבעי הוא שכאשר בני העדה הדרוזית דרשו מהממשלה תגובה קשה של צה"ל להתקפת הטרור של חיזבאללה, זעק חלבי מעמקי ליבו ואמר: "אדמות מג'דל שמס שלנו, הגולן שלנו. אם אתם לא יודעים להגן עלינו, אנחנו נדע איך להגן על עצמנו!" ואגב כך, זכה לתשואות ולמחיאות כפיים.

מאמצע העשור הקודם חלה מגמת עלייה בבקשות להתאזרח, וב־2022 הוגשו 636 בקשות, מחציתן של תושבי מג'דל שמס. לא ניתן להתעלם מהגידול הדרמטי ברצון להתאזרח, צעד שנובע הן מעמדות תועלתניות, היינו שיפור איכות החיים

עבור ההנהגה הישראלית, טבח הילדים הדרוזים צריך להיות קריאת השכמה. יש לנצל את מגמת ה"ישראליזציה" של הדור הדרוזי הצעיר ולהשקיע בו. זהו דור שנולד כאן, דור הרואה בישראל את מולדתו, בשונה מהדור המבוגר שנשאר קשור, בחלקו, לסוריה.

חשובה יותר מהביטחון האישי היא הקניית תחושת השייכות לצעירים, ולא רק באמצעות מה שנתפס בעינינו "קשר הדם וברית הגורל" דרך השירות בצה"ל. הדבר צריך להתבטא בהשקעה בחינוך, בספורט ובתרבות; בבניית תשתיות ראויות ביישובים הדרוזיים ובחיבורם למדינה, תרתי משמע.