אמריקה ומתקפה ישראלית בצפון

לא תמיד יש למדינות חופש בחירה, בייחוד לא במלחמה מתמשכת.

המלחמה בנגב המערבי ובצפון כופה עצמה עלינו במובנים רבים. אנחנו עלולים לפגוע בעצמנו וביכולתנו להתגבר על האויב, אם נייחס לעצמנו יכולת לבחור היכן שאין לנו בחירה.

זה נכון לרצון המודלף מהמטכ"ל להכריז באופן חד־צדדי על סיום המלחמה בעזה בסיום התמרון ברפיח ובגבול מצרים, כאשר מלחמת הגרילה ברצועה כולה רק החלה וארגון חמאס עודנו על רגליו, שולט באוכלוסייה, מחזיק בחטופים ושניים משלושת מנהיגיו הבכירים מתפקדים.

אם ישראל תחוש מצוקת חימושים, היא תהיה חייבת להימנע ממלחמת התשה, שכן במצב כזה לא יוכל צה"ל לכלות את חימושיו במלחמה אינסופית. לכן היא תיאלץ לפתוח את המערכה הצפונית במכת מחץ קטלנית בכל לבנון־סוריה, במקום מתקפה מוגבלת לדרום לבנון

וזה נכון לא פחות למרחב הבחירה שלנו בצפון. לא היה מנוס מעקירת תושבי הצפון. זו לא היתה "החלטה מוטעית", אלא השתלשלות הכרחית במלחמה.

גם עכשיו אי אפשר, מצד אחד, לכפות על תושבי הגליל העליון לחזור ליישוביהם, ואין לישראל, מצד אחר, יכולת "לבחור" בהשלמה עם המשך עקירתם של יישובי הצפון ועם האיום על הגליל ולמעשה על כל המדינה. זו תהיה תבוסה בלתי נסבלת.

כשהציבור יבין שזאת היתה, חלילה, התוצאה מהמלחמה, הוא ישליך לכל הרוחות את הממשלה האחראית לה.

לכן זה לא יקרה - אין לממשלה חופש בחירה פה. את זה האמריקנים מבינים, ולכן הם חרדים מאוד ממתקפה ישראלית על לבנון - היא תחסל לחלוטין את מדיניותם בכל האזור ועלולה לסבך אותם בעימות עם איראן ערב בחירות צמודות לנשיאות. לכן הם ניסו למנוע את המתקפה הישראלית ברצועה עוד בראשיתה ולמנוע את הפלישה לרפיח ולציר פילדלפי. ולכן הם מנסים עכשיו בכל כוחם לרקוח הסכם להסגת חיזבאללה צפונה תמורת משא ומתן להסדרה של גבול ישראל־לבנון.

אבל כשם שהם אינם מצליחים לגרום לחמאס להסכים לעסקת חטופים ולהפסקת אש, כך הם נכשלים מול חיזבאללה. במצב ביש זה מבחינתם ניסו האמריקנים לפחות למנוע מישראל לתקוף, אפילו למנוע מתקפה מוגבלת בדרום לבנון בלבד, באמצעות הגבלת אספקה של חימושים חיוניים.

אבל כמו ברצועה, גם בצפון הם עומדים בפני ההכרח של ישראל לשקם שני חבלי ארץ שלה ולשמור עליהם. האמריקנים ייכשלו אם ינסו לגרום לישראל להתאבד. אין לישראל מרחב תמרון בצפון עכשיו, כשם שלא היה לה בסתיו מרחב כזה בנגב המערבי.

נתניהו נשען בדיוק על ההכרח הזה והבהיר אותו כאשר חשף בשבוע שעבר את העיכוב הרחב והמזיק באספקת חימושים לישראל. הוא אף נקב בשם האויב המשותף לישראל ולארה"ב, איראן - למגינת לב הממשל, המנסה למרבית ניתוקו מהמציאות להפוך את איראן מאויב לאוהב. נתניהו ציטט שם את צ'רצ'יל, שביקש מארה"ב "תנו לנו את הכלים לעשות את המלאכה" - כלומר, הקביל, בצדק, את איראן הג'יהאדיסטית לגרמניה הנאצית.

בזה הוא פנה אל מכנה משותף אמריקני רחב ודו־מפלגתי. ואכן, אחרי מחוות רוגז מסוימת, התעשתו בכירי הממשל והודיעו לשר דרמר וליו"ר המל"ל הנגבי שארה"ב תעביר לישראל את הסיוע הנדרש במלחמה בלבנון. ראשית, ארה"ב הבינה שאם ייוודע שהיא מונעת חימוש מישראל יגרור הדבר הסלמה בתוקפנות חיזבאללה, שכן זה עתה ראתה כיצד הוקצן חמאס עקב לחציה על ישראל.

שנית, ארה"ב יודעת שבאין הסדרה בצפון, ישראל תהיה חייבת לתקוף. שלישית, ארה"ב יודעת שאם ישראל תחוש מצוקת חימושים, היא תהיה חייבת להימנע ממלחמת התשה, שכן במצב כזה לא יוכל צה"ל לכלות את חימושיו במלחמה אינסופית.

לכן ישראל תיאלץ לפתוח את המערכה הצפונית במכת מחץ קטלנית בכל לבנון־סוריה, במקום מתקפה מוגבלת לדרום לבנון.

יוצא שדווקא אילוצי ישראל הם המצמצמים את מרחב התמרון של ארה"ב: ריסון ישראל ידחק אותה לחוסר ברירה, והיא תהיה חייבת לנהוג ההפך מרצון ארה"ב.