כל הסיבות לבחירות

האזנתי לראיון ברדיו עםאחיהם של דוד ואריאל קוניו, שנמצאים עדיין בשבי חמאס. בסיומו, הוא נשאל אם בעקבות האסון שנפל עליהם ב־7 באוקטובר חלפה במוחו המחשבה לא להישאר בארץ.

תשובתו צמררה והכאיבה בו בזמן: כן, הוא ענה. אפילו אבי הציוני שעלה ארצה לקיבוץ ניר עוז אמר שהוא היה עוזב, כי הוא התאכזב מטיפולה של המדינה בחטופים ומהפקרתם המבישה של תושבי העוטף והצפון.

הקשב של ראש הממשלה, לצערי, לא מופנה כלפי התסכול של אזרחי המדינה, שחשים נטושים. כשהם רואים שמעבירים חוק גיוס מופקר ומבקשים להעלות את גיל הפטור ממילואים, וכשמוזרמים תקציבים למקומות לא ראויים - הם מתייאשים ושואלים את עצמם: למה זה מגיע לנו?

מעולם לא רציתידרכון זראו לחיות בנכר. וגם לו רציתי - לא יכולתי לקבלו, כי אבי נולד בחאלב שבסוריה, אמי נולדה בחיפה, סבתי בטבריה וסבתא־רבתא שלי בצפת. העברית היא שפתי, ותבניתי כתבנית נוף מולדתי. אבל באחרונה אני שומעת על יותר ויותר אנשים בעלי יכולת שרוכשים נכסים בחו"ל ומחפשים כל דרך להשיג דרכון זר. רוצים לעוף מפה. לא רוצים שילדיהם יגדלו בצל אזעקות ולחימה.

וכשאני שואלת אותם מה גרם לשינוי - תשובותיהם מאוד דומות:

כי לא מדברים אמת לעם. כי לא מתווים דרך, אך מבטיחים שייקחו אותנו לחוף מבטחים. כי עשרות אלפים פונו מבתיהם ואין מועד לחזרתם. כי אנחנו נכנעים לגחמות של הקיצונים בממשלה. כי עושים איפה ואיפה בנושא הגיוס רק בגלל צרכים פוליטיים. כי מעבירים חוקים מיותרים בזמן מלחמה, כמוחוק הרבנים. כי תוקפים את ראשי הצבא,כולל בנו של ראש הממשלהממקום מושבו במיאמי, בשעה שהם מנועים מלהגיב.

כי מאמינים לשני רמטכ"לים ולאלופים במיל' שאומרים שאפשר להפסיק את הלחימה ולהחזיר את החטופים, ואם יהיה צורך - לחזור לרפיח. כי אותם שני רמטכ"לים מספרים שראש הממשלה מעכב החלטות בגלל פוליטיקה. כי הם רואים את ההתנגשות מול ארה"ב, שבלעדיה מצבנו יהיה קשה פי כמה.

כי מדברים איתנו רק באמצעות סרטונים. כי מתראיינים רק באנגלית, ולא בארץ. כי ראש הממשלה מוקף במלחכי פנכה שלא אומרים לו את האמת. כי העם לא מטומטם, והוא מרגיש שהדברים לא מנוהלים. כי יש לנו עם נפלא שמגיעה לו הנהגה טובה יותר.

הקשב של ראש הממשלה, לצערי, לא מופנה כלפי התסכול של אזרחי המדינה, שחשים נטושים. כשהם רואים שמעבירים חוק גיוס מופקר ומבקשים להעלות את גיל הפטור ממילואים, וכשמוזרמים תקציבים למקומות לא ראויים - הם מתייאשים ושואלים את עצמם: למה זה מגיע לנו?

בשבוע האחרון המחאה תופסת תאוצה. גם בקפלן, וגם מול מעונותיו של ראש הממשלה. התסכול מהמצב מוציא מהמיזוג את האנשים, וביניהם גם מילואימניקים שעד כה נמנעו מלהשתתף בהפגנות. הקריאה היא אחת - הממשלה הזאת חייבת ללכת הביתה, וממשלה חדשה צריכה להיבחר בבחירות מהירות לכנסת.

מכעיסה במיוחד היא תשובתם הנפוצה של אוהדיו של ראש הממשלה, שלפיה יש תאריך בחירות - באוקטובר 2026 - ושהמפגינים יתאזרו בסבלנות עד אז. זה מעיד כאלף עדים על כך שאין שום כוונה לשאת באחריות למחדל, ושאין שום הבנה שמי שקלקל לא יכול לתקן.