"מה שטוב לאירופה" - הכרחי לישראל

קראתי במדור זה את מאמרה של פרופ' טליה איינהורן מתחילת השבוע ("מה שטוב לאירופה יסכן פה את ביטחון המזון"), ואני חולק על הדברים שכתבה.

מאז המחאה החברתית בשנת 2011, יוקר המחיה בישראל נמצא בראש סדר היום הציבורי. מאז אותה המחאה, יוקר המחיה בכלל התחומים, ובתחום המזון בפרט, רק האמיר ביחס למדינות העולם. בדוח האחרון של ה־OECD זכתה ישראל בתואר המפוקפק שיאנית יוקר המחיה מבין מדינות ה־OECD, ונכתב שרמת המחירים בישראל גבוהה ב־38% מהממוצע במדינות החברות בארגון.

לא בכדי אנחנו רואים כי המתנגדים הגדולים לרפורמה הם המונופולים הישראליים, המבקשים בטיעונים לא ענייניים לעכב, ליצור החרגות או להפחיד את הציבור לחשוב שבריאותו או בטיחותו בסכנה אם יצרוך מוצרים בעלי תו אירופי - וכך לרוקן את הרפורמה מתוכן

הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך שתיים מהן בולטות מעל כולן: הראשונה - השוק בישראל הוא מהריכוזיים בעולם. עשר החברות הגדולות בישראל שולטות ביותר מ־50% משוק המזון. כשיורדים לקטגוריות בתוך השוק המצב גרוע אף יותר, וברוב הקטגוריות שתי החברות המובילות באותה הקטגוריה שולטות ביותר מ־80% מנתח השוק.

הסיבה השנייה, שתורמת באופן ישיר לריכוזיות - חסמי היבוא שיצרה מדינת ישראל ב־76 שנות קיומה. חסמים אלה, בדמות תקנים ייחודיים לישראל, שלא מתכתבים עם הנהוג במדינות מפותחות, מונעים ומייקרים את היבוא לישראל, ובכך מחזקים את המונופולים הגדולים ואת יבואני הענק השולטים בשוק, וגורפים רווחי עתק על חשבון הציבור הישראלי.

לצורך המחשת האבסורד, נדגים שעד לאחרונה, התקן הייחודי בישראל למיונז לא אפשר לקרוא למותג המיונז של חברת היינץ העולמית "מיונז". ההשלכה היא שיבואנים רבים לא מצליחים לייבא לישראל מוצרים שנמכרים בכל סופר באירופה, וחברות בינלאומיות נמנעות מלהגיע הנה ולהוות תחרות אמיתית למונופולים הישראליים. בהיעדר יבוא וגיוון - אין תחרות, והמחירים רק הולכים ועולים.

רפורמת "מה שטוב לאירופה" שמוביל משרד הכלכלה, לצד משרדי האוצר, הבריאות והאנרגיה, היא הכרחית לשינוי תמונת המצב ולמאבק יעיל ביוקר המחיה. הרפורמה נוגעת לכלל מוצרי הצריכה, ואלו מטרותיה העיקריות:

1. לשנות סדרי עולם ולהפוך את ברירת המחדל. מוצר שעומד ברגולציה האירופית יכול להיכנס לישראל באופן חופשי, בלא רגולציה ייחודית וללא ביורוקרטיה מיותרת. כך תהפוך ישראל לחלק משוק ענק של כמעט מיליארד צרכנים.

2. להוריד מחירים. לשם כך נדרש יבוא מקביל מאסיבי, ש"יחסל" את המונופול של היבואן הבלעדי (עוד המצאה ישראלית) ויווסת את המחירים. הרפורמה מטפלת בכך באמצעות כך שהיבואן לא נדרש עוד להמציא מסמכים ייחודיים, שרק היצרן יכול לספק באמצעות היבואן הבלעדי.

רק כך ניתן יהיה להביא לפה מוצרים מכל העולם הנמכרים בשוק האירופי. המוצרים הנמכרים באיחוד האירופי הם מוצרים בטיחותיים, והרגולציה במדינות האיחוד היא קפדנית וראויה. כמו מאות מיליוני צרכנים באיחוד האירופי, הציבור הישראלי רוכש באירופה מוצרים אלה, ואין אזהרת מסע לא לצרוך מוצרים בסופרים השונים או לאכול במסעדות באירופה.

לא בכדי אנחנו רואים כי המתנגדים הגדולים לרפורמה הם המונופולים הישראליים, המבקשים בטיעונים לא ענייניים לעכב, ליצור החרגות או להפחיד את הציבור לחשוב שבריאותו או בטיחותו בסכנה אם יצרוך מוצרים בעלי תו אירופי - וכך לרוקן את הרפורמה מתוכן.

משרד הכלכלה אומר: לא. נעמוד על המשמר, ונדאג כי הרפורמה תוריד את עלויות היבוא, תגדיל את התחרות ואת מגוון המוצרים ותוביל לירידת מחירים בסל מוצרי הצריכה, תוך שמירה על בטיחות הציבור (החלק הראשון של הרפורמה ייכנס לתוקף ב־1 ביולי, והחלק השני יאושר בכנסת עד לתום מושב הקיץ).