"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ב"סושיאל" אין תקווה
המרצחים ב-7 באוקטובר תיעדו את הזוועות במכשירים הסלולריים ואף שידרו את הדברים ב"לייב" • הנאצים ניסו להסתיר את פשעיהם – אלה החליטו לצרוב את התודעה של כולנו
מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר | צילום: אי.אף.פי

ב"סושיאל" אין תקווה

המרצחים ב-7 באוקטובר תיעדו את הזוועות במכשירים הסלולריים ואף שידרו את הדברים ב"לייב" • הנאצים ניסו להסתיר את פשעיהם – אלה החליטו לצרוב את התודעה של כולנו

רחלי ברץ
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גם במלחמת העולם השנייה, כל מי שהיה צריך לדעת מה קורה - ידע.

ביוני 1940 קיבל האפיפיור דיווח על הנעשה ליהודי פולין, בפברואר 1942 קיבל משרד החוץ הבריטי דיווח על ניסיון ראשון להמית יהודים בגז. ארבעה חודשים לאחר מכן הידיעות הגיעו ל־BBC. עוד ב־1942 הפולנים העבירו עדויות על הקמת מחנה ההשמדה בלז'ץ, ה"טיימס" פרסם ידיעות על גירוש יהודי צרפת, סלובניה והולנד, ודוח רשמי של הממשלה הפולנית הגולה הכריז שהשמדת יהודים מתבצעת על אדמתם.

מי שרצה לדעת מהו גורל מיליוני היהודים באירופה, יכול היה לדעת - אבל כולם בחרו לא לדעת! מסמך של הצלב האדום מ־1944 כותב, שאין באפשרותו לחקור וכי אין עדויות. באמת?! האם חלמנו, בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה, מיידנק ואושוויץ־בירקנאו היו בממד אחר?!

אמצעי התקשורת באותן שנים ידעו ואפשרו את ההתעלמות הזו.

אחת הסיבות לכך שרבים בטוחים ש"שואה" לא יכולה לחזור בימינו היאאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות. בעולם שבו כל אחד נושא בכיסו מצלמה, ולכל אחד יש היכולת להפיץ סרטונים בכמה שניות לצידו השני של העולם, נדמה שכולנו הפכנו "סוכני ידיעות". לכן אי ידיעה או ההכחשה אינם מתקבלים עוד, כי התופעה התעצמה.

מי שחשב שבשנת 2024 לא יהיה אפשר להסתיר פשעים מן העולם, מגלה מדי יום ברשתות החברתיות כי האמת נדחקת הצידה. הרשתות יוצרות עבור המשתמשים את המציאות שהם רוצים לראות, ומסייעות לתהליכי חבירה בין גורמים קיצוניים. אם בעבר הדברים היו נעשים במחתרת, הרי שהיום האפליקציות מסייעות לגורמים אלו לחבור זה לזה ללא הפרעה או מיסוך.

האנטישמיות של היום נמצאת בשיאים הדומים לאלו של שנות ה־30 של המאה שעברה באירופה, אולם להבדיל משנות ה־30, כיום קל יותר ללבות את השנאה הזאת, והיא מתפשטת מהר יותר. היום ישנה טכנולוגיה היודעת להכשיר או להרעיל לבבות בזמן קצר, ולהפיץ את הדברים לכל עבר במהירות שיא.

אסור לטעות, ההתפרעויות וההפגנות באוניברסיטאות ברחבי העולם המכוונות כנגד ישראל אינן הפגנות פרו־חמאסיות, ולא מוצגת בהן ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל. זו אנטישמיות, שברגע האמת יצאה והראתה לעולם את פרצופם האמיתי של כל "יפי הנפש", ולכן חובת כל אחד ואחת מאיתנו, כאזרחי מדינת ישראל, להילחם בה.

מי שחשב שבשנת 2024 לא יהיה אפשר להסתיר פשעים מן העולם, מגלה מדי יום ברשתות החברתיות כי האמת נדחקת הצידה. הרשתות יוצרות עבור המשתמשים את המציאות שהם רוצים לראות

לקחי השואה מתחזקים שבעתיים אחרי 7 באוקטובר. כאשר המרצחים תיעדו את המקרים המחרידים שביצעו באמצעות המכשירים הסלולריים, ואף שידרו את הדברים ב"לייב". הנאצים ניסו להסתיר את פשעיהם - אלה החליטו לצרוב את התודעה של כולנו.

אסור להחריש ואסור לאפשר לשום פרשנות לשנות או להכחיש, לסדר את העובדות או לטייח, וחייבים להוציא לאור, לספר ולהנגיש את העדויות, כי בלקחי העבר טמונים ניצני העתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

רחלי ברץ

ד"ר ר. ברץ היא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות ולחוסן קהילתי - ההסתדרות הציונית העולמית

Load more...