כך מאבדת המדינה את תושבי הצפון

את היום הראשון של פגרת הכנסת הקדישה הוועדה המיוחדת לנגב ולגליל לסיור באצבע הגליל.

לאחר האירוע המביש בוועדה לפני כשבועיים, כאשר התברר כי אף ח"כ לא הגיע לדיון שעסק בפיצוי לעסקים בגבול הצפון, החליט יו"ר הוועדה מיכאל ביטון שהוועדה לא תצא לפגרה אלא תסייר בשטח. לסיור הגיעו נציגי משרדי ממשלה שונים, כגון החינוך, התיירות והרווחה. נציגי משרדי הכלכלה והאוצר בלטו בהיעדרם. דומה כי הממשלה עדיין לא הפנימה את גודל המשבר הכלכלי בצפון.

גם לפני המלחמה, אחת הסיבות העיקריות להזנחה הצפונית היא ריכוז הכוח הגיאוגרפי והפוליטי. משרדי הממשלה ממוקמים בירושלים ובתל אביב, ורוב נבחרי הציבור ועובדי המדינה מגיעים מאזורי המרכז.

לא מפתיע שהצפון נמצא לעיתים קרובות במקום נחות בדיונים ובהקצאת משאבים. ניתוק זה מתורגם לליקויים מוחשיים, כגון היעדר תשתיות בריאות ותחבורה ציבורית, ומחמיר את האתגרים העומדים בפני עסקים ותושבים כאחד.

הפערים הכלכליים בין הצפון למרכז העמיקו בזמן המלחמה וצפויים לגדול עוד. כבר עתה, השכר הממוצע באזור הצפון מפגר בכ־3,000 שקל בחודש בהשוואה לאזורי המרכז, מה שמגדיל את הפער החברתי־כלכלי ומעכב את הצמיחה הכלכלית. תוחלת החיים בצפון נמוכה בכשנתיים מאשר במרכז, ומשקפת נגישות לא מספקת לשירותי בריאות ולשירותים חברתיים.

הפערים הללו היו קיימים כאמור עוד לפני המלחמה, אולם כעת צפות תופעות חדשות ומדאיגות: ראשית, פינוי תושבים מהצפון הוביל לאובדן משמעותי של הון אנושי ופגיעה קשה בעסקים. עובדים מערים כמו קריית שמונה, אשר עברו לת"א או לחיפה, מתקשים להגיע לעבודה בעיר הולדתם, מה שיוביל לקיפאון כלכלי ולאובדן מקומות עבודה. נוסף על כך, קו הפיצויים המוגבל של 9 ק"מ מהגבול הותיר עסקים רבים בתחום התיירות והאירועים לא זכאים לתמיכה, מה שגורם כבר עתה לסגירת עסקים ולפיטורים נרחבים.

התופעה השנייה היא פרספקטיבה חדשה בקרב תושבי הצפון: הפינוי הדגיש את פערי ההזדמנויות.

לדוגמה, תור לרופא מומחה בצפון מצריך המתנה של שלושה חודשים, ובאזור המרכז המתנה לאותו רופא תיקח שליש מהזמן. באופן דומה, הנגישות לתחבורה ציבורית ולמגוון רחב יותר של אפשרויות חינוך ותעסוקה התגלו לעקורים במלוא תפארתן.

סקר שנערך במהלך המלחמה על ידי אשכול גליל מזרחי, העלה שכמעט 40% מתושבי הצפון לא היו בטוחים לגבי החזרה הביתה לאחר המלחמה. חוסר הוודאות מדגיש את הצורך הדחוף בטיפול ממשלתי בגורמים לחוסר שביעות הרצון ואי־השוויון בצפון. נטישת אזורים אלו פוגעת בלכידות החברתית ומסכנת את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים, שכן קהילות חזקות בצפון חיוניות לביטחון ולחוסן הגבולות.

בטרם הספיק אבק המלחמה לשקוע, התברר כי ליישובים הסמוכים לגבול יש תפקיד מכריע בשמירה על ביטחון המדינה, כולל במניעת חדירות של גורמים עוינים. אך תרומה חיונית זו עומדת בניגוד חד להזנחה המתמשכת של אותם אזורים ממש.

סקר שנערך במהלך המלחמה על ידי אשכול גליל מזרחי, העלה שכמעט 40% מתושבי הצפון לא היו בטוחים לגבי החזרה הביתה לאחר המלחמה. חוסר הוודאות מדגיש את הצורך הדחוף בטיפול ממשלתי בגורמים לחוסר שביעות הרצון ואי־השוויון בצפון

הגיע הזמן לכיול של סדרי העדיפויות, עם התמקדות מחודשת בהשקעה בפריפריה. לא רק עבור פיתוח כלכלי טקטי - מדובר בחזון אסטרטגי. השקעה בתשתית בריאות איתנה, שיפור הזדמנויות בחינוך, שיפור רשתות תחבורה וחיזוק השירותים החברתיים, הם צעדים הכרחיים לקראת החזרת התושבים לבתיהם והחייאת קהילות בצפון לאחר המלחמה.

אוכלוסיות חזקות ותוססות בצפון - בערים, בקיבוצים ובמושבים - תורמות לא רק לחוסן הלאומי, אלא גם מטפחות חברה מכילה ושוויונית יותר.