מתי היה אהוד ברק אדם פרטי?

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות שאלתקרן וקסנרוסכומי הכסף האסטרונומיים ששולמו לאהוד ברק. תעלומת הכספים הגיעה עד לנציבות שירות המדינה. ברק נשאל לא פעם מה היו נושאי המחקר שקיבל בעבורו 2.3 מיליון דולר. תשובה עניינית אין, הוא מעדיף ליירט את השאלה בטיעון שבשנים ההן היה אזרח פרטי. לטענת ברק, הדין שלו הוא רק מול רשויות המס.

מעבר לשאלה, האם ראוי לאדם עם אופק פוליטי להתבצר באילמות סלקטיבית, צריך לבחון את שאלת הפרטיות מכיוון נוסף: באיזה שלב בחייו, היהאהוד ברקאדם פרטי? האם יש קו הפרדה חד־סטרי מהמרחב הציבורי לפרטי, או שמא מרגע חציית המרחב לכיוון הציבורי כבר אין דרך חזרה?

המציאות האובייקטיבית מעלה תהיות. האם כשהתגייס לצה"ל ועלה על מסלול של קריירה צבאית מפוארת, הוא היה אדם ציבורי שיכול לחזור להיות אדם פרטי בכל רגע נתון? האם המבצעים החשאיים, המסמכים, האידיאולוגיה שאסף בדרך, התוכן שנחשף אליו במהלך השירות הצבאי הם נכסים פרטיים שלו?

האם אפיון תורות הלחימה, הבנת המפה האזורית תוך מסלול צבאי כמפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן ורמטכ"ל יכולים לספר על ביוגרפיה של אדם פרטי? וראשות הממשלה ומשרד הביטחון, מה אתם? האם יש בנמצא כפתור שכחה שלוחצים עליו ובכך הופכים לאדם פרטי אחרי שנים ציבוריות מתועדות כל כך?

כשאדם עם תסריט חיים כזה פורש מחיים פוליטיים, האם הוא יכול לקבל הנחה ציבורית ובהחלטה של "אחורה פְּנֵה" להתעטף בכסות נוחה של "אדם פרטי"?

והרי מה הם אותם סכומים דמיוניים (אבל מציאותיים בכיסו) שקיבל ועוד יקבל - כספים שבשפה הטקטית מכונים "מחקר" או "הרצאה" - אם לא הישענות על מוניטין ביוגרפי? הביוגרפיה, כולל התחנות בדרך, מהצבא דרך הפוליטיקה, היא שהפכה את ברק ליועץ עסקי־פוליטי־צבאי מבוקש כל כך.

לדברי ברק, הוא הגיע מבית צנוע ומקורות המימון שלו עצמיים בלבד. והרי זה בדיוק העניין. כאן מתחזק טיעון שלילת הפרטיות עוד יותר. הנכסים הפיזיים כיום הם תוצאה של קריירה צבאית ומדינית על הסתעפויותיה. בכל תפקיד שמילא, נכסיו הרוחניים והפיזיים קיבלו מימוש, חותמת, על הנייר ובחיים האמיתיים. הצבא ושירות המדינה כחייל במערכה הצבאית והפוליטית, הם בעלי המניות שהכשירו אותו להיות מי שהוא, על שלל יתרונותיו היחסיים, בבואו לקצור את פרי הצלחותיו המקצועיות. בל נטעה.

ואולי מוטב, שבפעם הבאה כשקרן וקסנר תעלה על הפרק, יואיל ברק להוריד את סוגיית האדם הפרטי מעץ הטיעונים, ולאחר בחינת הראייה המערכתית יפרוש את מפת ההסברים המתבקשת - והיא בהחלט מתבקשת - בגילוי נאות, בגילוי דעת ובגילוי לב. ולו רק למען האנשים שמאמינים בו כחלופה שלטונית.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!