"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרוש "חיסון" לקורונה הכלכלית

,עודכן

מזה מספר חודשים נחשפנו למילה חדשה בלקסיקון השיח הציבורי: פנדמיה, כלומר מגפה רבתי בתפוצה רחבה ללא שליטה. עד לא מזמן התוודענו למושג זה בתחום הבריאות. בשבועות האחרונים נחשפנו לפנדמיה חדשה - פנדמיה חברתית, שמקורה בנגיף האבטלה.

מאות אלפי ישראלים נדבקו במגפה רבתית בלתי נשלטת זו, שמחיריה הכלכליים והנפשיים קשים מנשוא. גם כאן, כמו בפנדמיית הקורונה, יש חולים קשים: מובטלים שבניגוד לרצונם הבסיסי התאהבו בדמי אבטלה, ולצידם מעסיקים שהתאהבו גם הם בפתרון החל"ת - חופשה ללא תשלום או בהגדרה המציאותית חופשה בתשלום המדינה.

גם כאן ישנם חולים קשים - מובטלים שהגיעו למצב של הנשמה כדי לשרוד, כלומר נדרשים לקצבת הבטחת הכנסה. עם פרוץ הפנדמיה הכלכלית, נקטה הממשלה בצעד של בלימה והאריכה - ובצדק - את הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021. זהו סוג של "טיפול חמלה", כמקובל בספרות הרפואית המקצועית. חשוב לזכור שטיפולי חמלה כשמם כן הם - אינם מרפאים, אלא מקטינים הסבל.

כבר לפני חודשים היה לי ברור שצריך לעבור שלב בטיפול משלב החמלה לשלב החיסון לקורונה הכלכלית, שכבר נוסה בהצלחה ב-25 מדינות בעולם. מדובר ב"מודל הגרמני" או בלשוננו חל"ת גמיש.

על פי המתווה, שהוצע לאמצו בארץ כבר לפני מספר חודשים על ידי שר הכלכלה עמיר פרץ, מקומות העבודה ימשיכו להעסיק עובדיהם בשבוע עבודה מקוצר בהתאם לצורכי השוק ולביקושים, כאשר הממשלה תשלים למעסיק את עלות שכרו של העובד לכדי משרה מלאה.

למתווה זה מספר יתרונות: נשמר הקשר בין העובד למקום עבודתו ולכשישובו הביקושים לרמתם הקודמת יחזור העובד לעבודה מלאה במקום עבודתו הרגיל, נשמרות ההפרשות הסוציאליות וגם עתידו של העובד מובטח - שלא כמו בחל"ת. גם מבחינת הנפש, יש יתרון עצום למי שממשיך להשקיע כל יום את מרצו במקום העבודה עם תקווה לעתיד ורוד במקום להוגיע מוחו כיצד לשלם משכנתא ושכר דירה מדמי האבטלה הנמוכים משמעותית מהשכר הרגיל, כאשר כל יום גדל הסיכוי שלא לחזור לעבודה.

לחיסון בדמות המודל הגרמני יתרון גדול נוסף. הואיל וכלכלה בנויה על ציפיות, ברור שהתקווה לעתיד ורוד עשויה להגדיל ביקושים ולמנוע שקיעה במיתון עמוק עוד יותר, שיביא את המשק, חלילה, למצב אנוש.

המודל הגרמני הוא החיסון העיקרי לפנדמיה הכלכלית. כמו בכל מאבק במגפה יש צורך במגוון פתרונות למחלה - גם תרופות וגם חיסון. כך גם במקרה הזה: פורסם שמשרד הכלכלה והתעשייה והשר העומד בראשו מקדיש משאבים ומאמצים גם בתרופות למחלה בדמות עידוד רכש גומלין, סיוע באמצעות רשות החדשנות למיזמי תשתית של הייטק וקידום צריכת תוצרת הארץ - "תרופות" שייצרו אלפי מקומות עבודה חדשים. בפנדמיה כמו בפנדמיה, כל יום שעובר מחריף סכנת ההידבקות - ועל כן רצוי לאמץ המודל הגרמני, מוקדם ככל שאפשר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר