על חטא שחטאנו בפרסום מוקדם

כפעם בפעם ניטש הוויכוח המטופש הזה.

כאשר, לא עלינו, קורה אסון - ובימים אלה לצערנו זה קורה שוב ושוב - מתרגשת המחלוקת בין אלה שלא מצליחים להתאפק ומפרסמים פרסום מוקדם או תחת איסור פרסום, או בטרם יוצאת הודעה רשמית. חצי העולם קם עליהם, ובצדק במקרים מסוימים.

יש גם טענת נגד. טענת הנגד היא: היי, כבר כל הרשת גועשת ורוחשת, אז למה שלא אפרסם גם אני? ובכן, הוויכוח הזה מיותר מפני שאין בו שני צדדים. יש בו רק צד אחד: פרסום אסון בטרם עת, גם במרומז, הוא פשע.

מה הסיפור? מה הסיפור של המפרסמים פרסום מוקדם? הם עושים את זה כתוצאה מהדחף הילדותי להראות שהם בעניינים. לפעמים זה מביא לייקים וקצת הערכה, אבל לא זה העניין. העניין הוא שכיוון שיצא שמם כיודעי־כל, הם לא יכולים להרשות לעצמם שלא לפרסם פרסום כזה. כך שהמניע לפרסום ברור.

השאלה היא אחרת: האם הם לא ערים לנזק הנורא, האישי והלאומי, שגורמים פרסומים מוקדמים על אסונות? הן הם ברובם אנשים נבונים, בעלי חוש התמצאות ומצויים בשיח. הם לא מבינים שפרסום מרומז, אפילו ברמה של "עזה, אוי ואבוי השם ירחם" או "תתפללו" עושה שמות בנפשותיהם של אימהות ושל ילדים, של אחים ושל בני זוג? הם יודעים.

הם יודעים היטב והם גם לא רעים, כאמור. הם במצוקה, והצידוק שלהם לעניין - וזה נכון לפחות לגבי העיתונאים שביניהם - הוא פשוט: הם משקרים לעצמם שהם מבצעים עבודה עיתונאית. הם לא אומרים לעצמם: "יגידו שאני לא בסדר כי פרסמתי מוקדם". הם משוכנעים כי השליחות העיתונאית והציפייה מהם לדיווחים לפני הכל יגנו עליהם ועל שמם הטוב.

ועל זה צריך לומר: עיתונות פח. עיתונות מיותרת, ילדותית ומזיקה.

מכל סוגות העיתונות, זו שיודעת לספר לפני את מה שבעוד זמן קצר כולם יידעו - היא הנמוכה ביותר. נמוכה אפילו יותר מעיתונות רכילות, המספרת סודות ודברים שבצנעה.

מדוע? בגלל הילדותיות. בגלל חוסר הרצינות. מדוע זה נחשב הישג לצעוק לפני כולם את מה שבעוד רגע כולם יידעו? מדוע המילים "פרסום ראשון" מהלכות קסם על עולם העיתונות? כי מישהו התבלבל והוא מערבב בין "לפרסם משהו שאף אחד לא יודע" לבין "לפרסם משהו שבינתיים אף אחד לא יודע".

מה הסיפור? מה הסיפור של המפרסמים פרסום מוקדם? הם עושים את זה כתוצאה מהדחף הילדותי להראות שהם בעניינים. לפעמים זה מביא לייקים וקצת הערכה, אבל לא זה העניין

קחו, למשל, את טירופי לילות הבחירות, שם מושקעים אנרגיה וסכומי כסף אדירים כדי להביא את מראית העין של התוצאות כמה שעות לפני תוצאות האמת, שבדרך כלל גם הופכות את המספרים על פיהם. גם זה נובע מאותו שיגעון ילדותי.

כל עוד זה נוגע לעסקי שעשועים וללילות בחירות זה חינני ונסלח. כשזה הופך להיות גורלי וקריטי, כמו בפרסום מוקדם של אסונות - זה צריך להיות מקור לבוז וללעג, במיוחד כשמדובר בעיתונאים. עיתונאי שחוטא בפרסום מוקדם, אפילו מרומז - צריך להיות מוקע. צריך להפוך את הפרסומים האלה לכאלה שמזיקים, מקצועית, למי שמפרסם אותם.

אין דרך אחרת. תתאפקו.