הדברים החשובים שקרו כאן בימים האחרונים אינם מתקפת בן גביר כנגד נשיא ארה"ב, וגם לא הקנטור החוזר של שרים בקבינט נגד הרמטכ"ל. האירוע החשוב ביותר הוא ביקורה של תת־מזכ"ל האו"ם והשליחה המיוחדת לענייני פגיעות מיניות בסכסוכים בינלאומיים, פרמילה פאטן, שהוזמנה לארץ על ידי האגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ ולוותה על ידי שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן.
במשך חודשים הוכחשו המעשים, ובאמירות כאלו ואחרות נטען כלפי ישראל שהדברים מומצאים. לאחר מסע הסברה רחב הצליחה ישראל לסדוק את מעטה האדישות של העולם, ומי שאחראית באו"ם למניעת תקיפות מיניות בעולם הגיעה לישראל כדי לראות במו עיניה ולדבר עם הקורבנות.
הזעזוע ניכר על פניה לאחר שסיירה ביישובי העוטף, נפגשה עם אנשי זק"א וניצולים, ונחשפה לפשעים שבוצעו בגופם של נשים וגברים צעירים, שהותקפו מינית, נאנסו, בוצעו בהם מעשי סדום, ושחלקם נורו ובותרו לאחר המעשים הנפשעים על ידי אנשי חמאס. לפני שעזבה את ישראל אמרה פאטן שבשום מקום בעולם לא נתקלה במעשים מזעזעים כמו אלו שנחשפה אליהם בישראל.
גינוי לא נשמע, רק ביקורת כלפי ישראל שפוגעת באוכלוסייה בעזה. האבסורד זעק לשמיים - הותקפנו וכעת אנחנו מגינים על עצמנו, ובעולם אנחנו נתפסים כתוקפנים
דבריה חשובים אך גם מקוממים, לנוכח הפניות האינסופיות לאו"ם ולגורמים בינלאומיים אחרים שיציפו את הנושא ויגנו אותו. גינוי לא נשמע, רק ביקורת כלפי ישראל שפוגעת באוכלוסייה בעזה. האבסורד זעק לשמיים - הותקפנו וכעת אנחנו מגינים על עצמנו, ובעולם אנחנו נתפסים כתוקפנים. טוב עשתה פאטן שאמרה כי כעת היא מבינה "את גודל הכאב, העלבון והכעס של ישראל לגבי העובדה שהעולם לא מספיק הבין והתייחס לזוועות שקרו לכם". בסוף החודש היא אמורה לפרסם נתונים על פגיעות מיניות ב־25 מדינות, וישראל תקבל שם פרק שלם. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
אך הגיע הזמן שהארגון הזה יזיז את ישבנו הקפוץ ויפעל למען החטופות והחטופים, ובהם נשים צעירות שעברו פגיעות מיניות בשבי חמאס. כל יום שהחטופות והחטופים נמצאים שם חייהם וגופם בסכנה מיידית וברורה. זה הזמן של האו"ם לדרוש את השחרור לא רק באמירות ריקות כמו זו של מזכ"ל האו"ם, שהגיב על 7 באוקטובר באמירה מקוממת תומכת טרור: "זה טבע האדם להגיב לכיבוש", ולאחר שישראל מחתה נפגש עם משפחות החטופים והתחייב שיענוד את הדסקית הקוראת לשחרורם.
לאחר 123 ימים, מילים לא מספקות. לאו"ם יש יכולות ואפשרויות ללחוץ על חמאס, כולל להכריז עליו ארגון טרור, דבר שעד כה נמנע מלעשות, כמו גם לפרסם את רשימת שמותיהם ומצבם הבריאותי. הרי צרפת וקטאר הובילו את משלוח התרופות לבקשת ישראל, ולא האו"ם או ארגון הבריאות העולמי, שרק אמר שיספק סיוע - לצד הבעת דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה.
חבל שאמירתו של בן־גוריון ב־1955 "או"ם שמום", שביטאה חוסר הערכה לארגון - תהפוך שוב לרלוונטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו