מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי מצביע על דפוס עקבי של יחס חריג מצד מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כלפי ישראל - הן בהיקף ההתבטאויות והן באופיין.
המחקר, שבוצע על ידי אנליסטים ממרכז המידע ע"ש גלייזר, ופורסם היום (ראשון) בחן למעלה מ-1,100 הצהרות רשמיות של גוטרש מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2017 ועד אפריל 2026. ההצהרות, שנמסרו לעיתונאים או פורסמו באתר האו"ם, הושוו להתבטאויותיו כלפי מדינות נוספות המואשמות בהפרות זכויות אדם, ובהן - איראן, סין, רוסיה, צפון קוריאה וקטאר.
הניתוח שילב מדידה כמותית של היקף ההתייחסויות לצד ניתוח סנטימנט (טון), באמצעות כלים מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית - והתוצאות מצביעות על פערים חדים.
מהממצאים עולה כי ישראל היא המדינה המוזכרת ביותר בהתבטאויות מזכ"ל האו"ם, בפער משמעותי לעומת כל המדינות האחרות. היקף ההתייחסויות אף גבוה יותר מזה של רוסיה, ומגיע לכמעט פי שלושה לעומת איראן.
גם בבחינת הטון התמונה ברורה: למעלה ממחצית מההתבטאויות הנוגעות לישראל הן שליליות - שיעור הגבוה מכל מדינה אחרת שנבדקה. לשם השוואה, כלפי איראן הטון ברובו ניטרלי ואף נרשמו יותר התבטאויות חיוביות משליליות; כלפי סין לא נמצאו כלל התבטאויות שליליות; ואילו כלפי קטאר נרשם יחס אוהד במיוחד.
לפי המחקר, גם כאשר גוטרש מבקר את רוסיה - היקף הביקורת נמוך מזה המופנה כלפי ישראל. בנוסף, נרשמה החרפה בטון כלפי ישראל לאורך השנים, במיוחד בתקופה האחרונה.
לצד זאת, מציינים החוקרים כי גוטרש הביע במספר הזדמנויות תמיכה בזכות קיומה וביטחונה של ישראל, גינה את מתקפת מתקפת שבעה באוקטובר ואף נפגש עם משפחות חטופים. אולם, ניתוח איכותני של ההתבטאויות מצביע על דפוס חוזר: גם כאשר הוא מגנה טרור נגד ישראל - הדגש עובר במהירות לביקורת על מדיניותה.
כך למשל, בהתבטאות מ-13 באוקטובר 2023 אמר: "המצב בעזה הגיע לשפל מסוכן חדש". בהמשך אותה הצהרה, התייחס לפינוי האוכלוסייה בעזה: "העברת יותר ממיליון בני אדם באזור מלחמה צפוף למקום ללא מזון, מים או מגורים, כאשר כל השטח נמצא תחת מצור, היא מסוכנת ביותר - ובמקרים מסוימים פשוט אינה אפשרית".
כמו כן, בהצהרה מינואר 2024 הגדיר: "ההפצצה הישראלית הבלתי פוסקת, היא מסע ההרס האינטנסיבי ביותר מאז שנכנסתי לתפקיד מזכ"ל".
ובהצהרה נוספת מאוגוסט 2025 אמר: "תקיפה אחת באה בעקבות אחרת - והובילה להרג אזרחים, כולל צוותים רפואיים ועיתונאים שביצעו את עבודתם החיונית. הכול בזמן שהעולם צופה. אני יודע שרבים מהעיתונאים כאן, יחד איתנו, איבדו עמיתים יקרים. התקיפות הללו הן חלק מקטלוג אינסופי של זוועות".
במכון מציינים כי הממצאים מעלים שאלות מהותיות באשר לאובייקטיביות של מי שמכהן באחד התפקידים המשפיעים בזירה הבינלאומית.
נשיא המכון, ידידיה שטרן, מסביר: "הממצאים שעולים מהמחקר אינם מבוססים על תחושות או תפיסות פוליטיות, אלא על ניתוח שיטתי של מאות התבטאויות רשמיות. התמונה המצטיירת היא של פער מובהק בין האופן שבו מזכ"ל האו"ם מתייחס לישראל לבין האופן שבו הוא מתייחס למדינות אחרות".
עוד הוסיף שטרן: "תפקידו של מזכ"ל האו"ם מחייב איזון, זהירות ואחידות בסטנדרטים, כמי שפועל מטעם ועבור הקהילה הבינ"ל כולה. כאשר מדינת ישראל, המדורגת במקום גבוה למדי במדד הדמוקרטיות של ארגונים בינלאומיים המתמחים בדירוג דמוקרטיות, חשופה לביקורת קיצונית בהיקף חריג כל כך, בעוד שמדינות טוטליטריות, עם רקע מתועד של הפרות שיטתית של זכויות אדם של אזרחיהן, זוכות ליחס מתון יותר, עולה שאלה מהותית לגבי תפקודו של גוטרש".
"המחקר שלנו אינו מבקש לשלול ביקורת על ישראל", מדגיש נשיא המכון, "אלא להצביע על סטנדרט כפול שגורם מרכזי בקהילה הבינלאומי נוקט בו ביחס למדינת הלאום של העם היהודי. אנו מציעים למשרד החוץ להפיץ ממצאים אלו בקרב נציגי המדינות בארגון האומות המאוחדות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו