נטיעות של תקווה
כמה חבל שהיוזמות הנהדרות הללו נעשות על ידי אנשים פרטיים, ולא בחסות המדינה • התחושה התעצמה בעקבות כנס ההתיישבות בעזה והקריאה לטרנספר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"בראשית היו שמיים... בראשית היתה הארץ, דשא עשב רך כשי לה... משמיים גשם טוב ניתך ואלהים היה רחום עם שחר, ולמשמרת נתן הוא לי אותך". מילות השיר, שכתבאהוד מנור, קיבלו משנה תוקף כשהזמר והיוצרשולי רנדשר אותו ביום שישי בבוקר בחדר האוכל של קיבוץ רוחמה.
כ־400 אישה ואיש היו שם ונעו יחדיו כבתפילה המונית. היו איתנו משפחות החטופים, שנשאו את צילומי יקיריהן שנמצאים במחילות בעזה. מאות אנשים שחברו יחדיו, כדי לסייע ולזכור שהעיניים על המטרה - להשיב את החטופים. יחד נטענו עצי חרוב באדמת יער רוחמה, נטיעה לדורות. דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים.הרב יעקב מדןמישיבת הר עציון, אלוף (מיל') טל רוסו, השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, הרב דוד סתיו, אלישבע ברק, הרבנית רחלי פרנקל. וגם עו"ד רז נזרי, אלוף (מיל') עמיקם נורקין, לשעבר מפקד חיל האוויר, דני רופ, אורי זכי, איל ולדמן, שני ראשי שב"כ לשעבר, יורם כהן ועמי איילון, רותי רודנר, מנהל בית החולים קפלן, תא"ל (מיל') פרופ' טריף באדר, אייל נווה ממחאת המילואימניקים ומוטי שקלאר ורבים נוספים. בני ובנות הארץ.
כאלו היו האנשים שהשתתפו באירוע, תבנית נוף מולדתם האהובה. מולדת מלשון להיוולד. להערכתי, רוב מי שהיו שם אכן נולדו בארץ. גשם ניתך בחוזקה, בשישי בבוקר, אבל ההיענות היתה מלאה
היוזמה החלה בקבוצה ששמה "בראשית". נמנים עימה בני הציונות הדתית, שחברו למחאת קפלן נגד הרפורמה המשפטית. בשלטים נכתב אז - דתיים, ציונים, דמוקרטים. הפעם חשו שחייבים לעשות משהו למען משפחות החטופים. חגי שטדלר, יו"ר "טופ גאם", שהיה מראשי מחאת קפלן של הדתיים וממוביליה, לקח על עצמו את הארגון. מטבע הדברים בתחילה כיכבו בה חובשי כיפה ורבנים. היתה זאת יו"ר אמונה לשעבר ויו"ר הוועד המנהל של הקאמרי, ליאורה מינקה, שאמרה שהרעיון נהדר, אבל חייבים להרחיב את היריעה ולחבר אליה גוונים נוספים.
מטבע הדברים ביקשו למצוא את המחבר ולא את המפריד בקרב קבוצה כה הטרוגנית, והוחלט שהרב מדן יישא תפילה לשלום המדינה והשופטת פרוקצ'יה תקריא קטעים ממגילת העצמאות ומ"שחקי שחקי" של טשרניחובסקי, שאמר גם כי האדם הוא תבנית נוף מולדתו - וכאלו היו האנשים שהשתתפו באירוע, תבנית נוף מולדתם האהובה. מולדת מלשון להיוולד. להערכתי, רוב מי שהיו שם אכן נולדו בארץ. גשם ניתך בחוזקה, בשישי בבוקר, אבל ההיענות היתה מלאה.
כמעט כל מי שחתמו על העצומה עשו את הדרך לדרום, עוברים על פני שדרות, יד מרדכי, נתיבות וחוות השקמים, בואכה רוחמה - היישוב הראשון שהוקם בנגב. שדות החיטה ירוקים ומרהיבי עין לצד הכלניות שצובעות הכל באדום יפהפה. ולפני שיצאנו לנטיעות, בדיוק בשעה שהשמיים עצרו את גשמיהם, שרנו ביחד את התקווה.
בדרכי חזרה לתל אביב לא יכולתי שלא לחשוב, שכל כך טוב למצוא את המאחד במקום את המפריד והמפלג. ושכמה חבל שהיוזמות הנהדרות הללו נעשות על ידי אנשים פרטיים, ולא בחסות המדינה. התחושה התעצמה בעקבות כנס ההתיישבות בעזה והקריאה לטרנספר. לצערי, תבנית נוף מולדתי אינה כתבנית נוף מולדתם. התהום עמוקה, אבל יוזמות כמו זו של בראשית יכולה להוות סוג של קשת בענן, שאולי בסוף כולנו נשכיל להסתופף תחתיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו