דיווחים על עסקה: כל האמת

ארבעה חודשים כמעט אחרי תחילת המלחמה, נראה כי ההבטחה שהמלחמה תימשך עד הסוף, עד למיטוט חמאס, היתה מהירה ויהירה מדי, וההצהרות ניתנו ללא סוף וללא כל בחינה ובדיקה ריאלית של המתרחש או של מה שאמור להתרחש בפועל.

נראה כי השיח על הצורך בהמשך הלחימה נגוע באינטרס פוליטי יותר מאשר בכל אינטרס אחר, במיוחד אצל ראשי הקואליציה, במיוחד אצל העומד בראשה,בנימין נתניהו, שכן הוא וסביבתו מבינים היטב כי סיום המלחמה הוא תחילת סופה של ממשלתו, שאולי תהיה ממשלתו האחרונה.

שרים "התלוננו" בדיונים עם בכירי צה"ל כי אין תחושת ניצחון, ועד כה בישראל לא בדיוק יודעים מה מפת המנהרות האמיתית של עזה, והצבא לא הגיע לסינואר ולחבריו העומדים בהנהגת הארגון.

זו הסיבה שהממשלה גם מסרבת לדון בשאלת "היום שאחרי": מצד אחד הממשלה נלחמת בחמאס, מתנגדת לכוח בינלאומי בעזה, מתנגדת לחזרתה של הרשות הפלשתינית לעזה, אף שבינתיים אותה רשות מוכיחה את עצמה בשיתוף הפעולה הביטחוני ובהגנה על ישראל.

ומצד שני, ישראל עצמה מכחישה רשמית כוונה לכבוש את עזה מחדש ולשלוט ב־2 מיליון עזתים. הממשלה כיום אומרת מה לא, ואינה אומרת מה כן.

נראה כי לא הממשלה תקבל החלטה כזו, ובכלל, אתגר "היום שאחרי" אינו נתון לשיקולה הבלעדי של ישראל, אלא רובץלפתחה של ארה"ב.

כל ממשל בארה"ב ינסה לקדם עסקה שתכלול כמה מדינות ערביות, בעיקר סעודיה, שתמורת שיקום עזה תצהיר על נורמליזציה עם ישראל.

ההדלפות והפרסום בימים האחרונים על משא ומתן רציני, שכולל את מעורבות ארה"ב, קטאר ומצרים, ובעיקר את סירוב חמאס לעסקה, הוא משא ומתן לסיום מלחמה, ולא רק לשחרור החטופים, ונועדו בעיקר להכין את דעת הקהל בישראל לעסקה שתכלול את סיום המלחמה בעזה. זאת, מפני שלארה"ב יש אינטרס שישראל תסיים את המלחמה, במיוחד כאשר מזהים כבר שהמלחמה עברה להיות מלחמת גרילה והתשה.

מוטב שהמשא ומתן יתנהל כמה שיותר מוקדם ויסתיים כמה שיותר מהר, כדי למנוע את המשך ההרג, ויותר מכל, להשיב את החטופים, שעוברים עינוי יומיומי, למשפחותיהם, שעוברות עינוי יומיומי

האירוע הקשה שבו נפלו 21 חייליםמוכיח כי חמאס איבד את הארגון הצבאי ההיררכי שלו, גם בשל חיסולם של רבים ממפקדיו ומאנשיו, וגם בשל חוסר היכולת שלו לשגר טילים לעבר ישראל.

עם זאת, חוליות של הארגון מצליחות בדרכים שונות ולא פחות מסוכנות להוציא לפועל פגיעות קטלניות בחיילים.

הפער בין ישראל לחמאס להשבת החטופים ולעצירת המלחמה עדיין גדול מאוד, אך נראה כי מעורבותן של מדינות זרות תביא לבסוף לעסקה שתעצור את המלחמה, ללא כל קשר לשאלת הניצחון.

לכן, מוטב שהמשא ומתן יתנהל כמה שיותר מוקדם ויסתיים כמה שיותר מהר, כדי למנוע את המשך ההרג, ויותר מכל, להשיב את החטופים, שעוברים עינוי יומיומי, למשפחותיהם, שעוברות עינוי יומיומי.

ואולי היום שאחרי יביא עימו תקווה חדשה בכל האזור, לשלום שתמיד עושים אחרי מלחמה.