בינתיים בתימן

צנעא מתמודדת זה זמן עם שאיפות בדלניות בדרום המדינה, עם מרד שיעי בתמיכה איראנית בצפונה ועם אל-קאעידה שפעיליו ניצלו את הטופוגרפיה ואת אהדת השבטים לטובת העמקת אחיזתם במדינה. המדינה הערבית הענייה ביותר והמאוכלסת ביותר בחצי האי ערב היא פצצת זמן מתקתקת. השאלה היא לא אם המשטר יקרוס אלא מתי. לצד הגברה אפשרית של פעילות אל-קאעידה, הדברים יהוו איום לא רק כלפי המשטרים בחצי האי ערב אלא גם כלפי הקהילה הבינלאומית וארצות הברית.

אלימות בין-שבטית, פשיעה, פיראטיות בימים, אחוז צעירים בלתי פרופורציונלי, רעב ומחלות הם רק חלק מהאתגרים שעימם מתמודדת תימן ביומיום. זו מדינה כושלת, ואחת המסוכנות שבהן. החמרה נוספת עלולה להביא להתפוררות המדינה התימנית וחזרה לרציונל השבטי - מחוזות נבדלים בעלי אוטונומיה עצמית בנוסח סומליה. התפרקות תימן עלולה לאיים גם על חופש השיט במצרי באב אל-מנדב (שבהם עוברים יותר מ-3 מיליון חביות נפט ביום), ועל ביטחונה של מפיקת הנפט הגדולה בעולם, סעודיה, החולקת עימה גבול ארוך, פרוץ ברובו.

החלשה נוספת בשליטה של גופי המדינה על הנעשה בתחומה צריכה להטריד גם את המבקשים לבלום את השפעתה הגוברת של איראן באזור. איראן, שסימנה את תימן וזירות כושלות אחרות כיעד להגברת השפעתה, הואשמה לא אחת באספקת אמצעי לחימה, בסיוע כספי ובהכשרת הזרוע הצבאית של המורדים השיעים, שאותם מנסה צנעא למגר גם כדי לשלוח מסר לבדלנים בדרום כי היא נחושה להיאבק על שלמותה.

איראן - כפי שניתן לראות במעבר ספינות המלחמה שלה בתעלת סואץ - מבקשת להגביר את הנוכחות הימית בים האדום (גם בתגובה לפעילות הישראלית נגד הברחות הנשק באזור). לכן היא מקדמת את השפעתה הפוליטית ומבססת קשרים כלכליים וצבאיים באופן שיאפשר לה לנצלם לפעילות נגד ישראל. היחלשות של השלטון בצנעא בוודאי לא תזיק לה.

המצב מצריך עריכת רפורמה שלטונית: מיגור השחיתות, חיזוק שלטון החוק, הפרדת רשויות, פיקוח אזרחי על מנגנוני הביטחון וקידום איטי ומבפנים של תהליכי דמוקרטיזציה, תהליכים שתימן אינה מסוגלת לקבל על עצמה ללא סיוע ולחץ חיצוני. אם זה לא יקרה, בעוד חמש שנים צפויים להיגמר מאגרי הנפט, ואז גם לא יהיה באפשרות הממשלה לספק מים לאוכלוסייה שצפויה להכפיל עצמה בעשור הבא.

הפלת המשטר הנוכחי, הדבק הפוליטי היחידי בעת הנוכחית, עלולה להביא - עד לבניית מוסדות מדינה מתפקדים - למאבק בין-שבטי אלים. וזאת מעבר לפגיעה נוספת בתשתית האזורית ("המתונה") שארצות הברית מבססת בשנים האחרונות ולמאבק בטרור העולמי, מאבק שממשלת תימן היתה שותפה לו.

הכותב הוא חוקר במכללה לביטחון לאומי