"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בינתיים בתימן

,עודכן

צנעא מתמודדת זה זמן עם שאיפות בדלניות בדרום המדינה, עם מרד שיעי בתמיכה איראנית בצפונה ועם אל-קאעידה שפעיליו ניצלו את הטופוגרפיה ואת אהדת השבטים לטובת העמקת אחיזתם במדינה. המדינה הערבית הענייה ביותר והמאוכלסת ביותר בחצי האי ערב היא פצצת זמן מתקתקת. השאלה היא לא אם המשטר יקרוס אלא מתי. לצד הגברה אפשרית של פעילות אל-קאעידה, הדברים יהוו איום לא רק כלפי המשטרים בחצי האי ערב אלא גם כלפי הקהילה הבינלאומית וארצות הברית.

אלימות בין-שבטית, פשיעה, פיראטיות בימים, אחוז צעירים בלתי פרופורציונלי, רעב ומחלות הם רק חלק מהאתגרים שעימם מתמודדת תימן ביומיום. זו מדינה כושלת, ואחת המסוכנות שבהן. החמרה נוספת עלולה להביא להתפוררות המדינה התימנית וחזרה לרציונל השבטי - מחוזות נבדלים בעלי אוטונומיה עצמית בנוסח סומליה. התפרקות תימן עלולה לאיים גם על חופש השיט במצרי באב אל-מנדב (שבהם עוברים יותר מ-3 מיליון חביות נפט ביום), ועל ביטחונה של מפיקת הנפט הגדולה בעולם, סעודיה, החולקת עימה גבול ארוך, פרוץ ברובו.

החלשה נוספת בשליטה של גופי המדינה על הנעשה בתחומה צריכה להטריד גם את המבקשים לבלום את השפעתה הגוברת של איראן באזור. איראן, שסימנה את תימן וזירות כושלות אחרות כיעד להגברת השפעתה, הואשמה לא אחת באספקת אמצעי לחימה, בסיוע כספי ובהכשרת הזרוע הצבאית של המורדים השיעים, שאותם מנסה צנעא למגר גם כדי לשלוח מסר לבדלנים בדרום כי היא נחושה להיאבק על שלמותה.

איראן - כפי שניתן לראות במעבר ספינות המלחמה שלה בתעלת סואץ - מבקשת להגביר את הנוכחות הימית בים האדום (גם בתגובה לפעילות הישראלית נגד הברחות הנשק באזור). לכן היא מקדמת את השפעתה הפוליטית ומבססת קשרים כלכליים וצבאיים באופן שיאפשר לה לנצלם לפעילות נגד ישראל. היחלשות של השלטון בצנעא בוודאי לא תזיק לה.

המצב מצריך עריכת רפורמה שלטונית: מיגור השחיתות, חיזוק שלטון החוק, הפרדת רשויות, פיקוח אזרחי על מנגנוני הביטחון וקידום איטי ומבפנים של תהליכי דמוקרטיזציה, תהליכים שתימן אינה מסוגלת לקבל על עצמה ללא סיוע ולחץ חיצוני. אם זה לא יקרה, בעוד חמש שנים צפויים להיגמר מאגרי הנפט, ואז גם לא יהיה באפשרות הממשלה לספק מים לאוכלוסייה שצפויה להכפיל עצמה בעשור הבא.

הפלת המשטר הנוכחי, הדבק הפוליטי היחידי בעת הנוכחית, עלולה להביא - עד לבניית מוסדות מדינה מתפקדים - למאבק בין-שבטי אלים. וזאת מעבר לפגיעה נוספת בתשתית האזורית ("המתונה") שארצות הברית מבססת בשנים האחרונות ולמאבק בטרור העולמי, מאבק שממשלת תימן היתה שותפה לו.

הכותב הוא חוקר במכללה לביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואל גוז'נסקי

ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי inss ולשעבר בכיר במל"ל

כדאילהכיר